Category Archives: רך נולד

פעם חמישית פופקורן

את חמי הכרתי בפעם הראשונה לפני שש שנים, בהגרלה שערכתי בפייסבוק. היא זכתה בסט צילומים חינם וזה היה בעבורה חלום מתוק שהתגשם. בשיחה הנרגשת שהיתה לנו היא סיפרה שבמשך זמן ארוך היא עקבה אחרי הצילומים שלי וחלמה בסתר ליבה יום אחד להגיע גם עם הילדות שלה, אך משום מה הרעיון רק התגלגל בראש, רחוק ולא ממומש…

בהתרגשות רבה היא הגיעה, עם שלושת הבנות המתוקות, והתאהבה מיד בחוויה ובתוצאה. היא הבינה שהסט הזה יהיה רק הראשון בסדרה של צילומים מדי תקופה, והצטערה שלא התחילה כמה שנים קודם.

ובנימה אישית, זו היתה גם תחילתה של ידידות עמוקה וארוכה, שהפגישה אותנו בכל כך הרבה צמתים בחיים; הילדות שעלו יחד לאותה כתה בא', טיולים משפחתיים משותפים, והמון חוויות שצברנו יחד, ותמיד, בין ביקור ידידותי לטיול עם הילדים יש גם ביקור רשמי ומיוחד, לצילומים כמובן. והעובדה שהילדות מכירות אותי רק תורמת לסט לזרום בקלות ובהנאה .

הצטלמנו בשדה פרחים, כשהבנות בשמלות בתחרה בהירות.

כשנסיכה חדשה נולדה למשפחה, היא התחדשה בצילומי ניו בורן מיוחדים, שגם שילבו את הגדולות.

בקיץ שעבר הצילומים המשפחתיים התקיימו בגן החיות התנ"כי בירושלים, ולרגע לא היינו בטוחים אם זהו סתם טיול נחמד או סשן של צילומים….

השנה בפעם החמישית! תיעדנו את הגדילה בסט של שלהי חורף וניצני אביב. למרות פער הגילאים בין הגדולות לקטנה הדינמיקה ביניהן מושלמת והאהבה זורמת מהגדולה ועד לקטנה…

וכשהאלבום המוכן הצטרף לארבעת חבריו על המדף, היה נעים לדפדף ולהיזכר, ובעיקר להתרגש מכל אחד ואחד, כי לכל סט הניחוח והסגנון המיוחד שלו. אלו אותן הילדות, אותה המצלמה ואותה הצלמת, אבל אף פעם לא אותן התמונות…

 

אהבתם את התמונות? רוצים גם אתם חווית צילומים משפחתית?
אשמח לשוחח ולהכיר אתכם: 0547-954-136

חוליה יפה בשרשרת

נסיכה ורדרדה הגיע לסטודיו לצילומי ניו בורן, ועוד לפני שהוצאתי את שלל הסרטים, המלמלות וכובעי הצמר הרכים, הבובה עצמה כבר היתה תפאורה מושלמת; הפנים הבובתיות. השיער הרך והכהה שממסגר את הפרצוף המתוק והחלק. והידים הקטנטנות המושלמות…

היא נרדמה לצלילי מנגינה אהובה שמילאה את הסטודיו, ובעינים עצומות המציאה את עצמה בכל פוזה מחדש. השתלבה עם כל הגוונים , ולי לא נותר אלא לצרוב לנצח את הרגעים המיוחדים.

בדרך כלל בצילומי ניו בורן האמהות לא מביאות איתן בגדים. אני עוטפת אותם בשלל כיסויים שיש לי בסטודיו. בדים עוטפים ורכים. כיסויי צמר בעבודת יד , שנעשים בהזמנה אישית, מלמלות נסיכותיות ועוד, אבל הפעם הנסיכה הגיעה עם בגד שעובר במשפחתם מסבתא, לנכדה כבר כמה דורות. היה מרגש להנציח את החוליה הזו בשרשרת שעוד תמשיך לדורות הבאים… והיא הקטנה, כמו הבינה את גודל המעמד, פתחה זוג עינים גדולות ויפות והישירה מבט חודר למצלמה, שיישאר חקוק למזכרת עד.

נסיכה נולדה

כל תינוקת חדשה היא נסיכה אמיתית.

יש יופי טהור וממיס בחלום הוורוד שמתנקז בתוך גוף קטן ועדין.

וכשההורים המאושרים מפקידים בידי את האוצר המלכותי, אני נהנית להנציח את רגעי הנסיכות, רגעים חמקמקים שנעלמים כל כך מהר.

אבל התינוקת הזו היא נסיכה שאני יודעת שלא תיפרד מהכתר.

עם שלוש אחיות גדולות ומפנקות, שציפו לבואה לא מעט שנים, ומכרכרות סביבה בהתרגשות ואהבה גדולה, היא תשאר 'ליטל פרינסס' גם כשתגדל.

התחלנו את היום בצילומי סולו של פסי הקטנה.

אין כמו לראות את הגוף הוורדרד שוקע בתוך עננה לבנה, על השמיכה הרכה בסטודיו שלי, כשפרח צמרירי גדול מקיף את פני המלאך הקטנות.

וכמו כל נסיכה, היא עצמה עינים ברוגע לשינה מתוקה, ומילאה בחן גם  את כובע הויטנג' הסגלגל, וכל מה שעטפנו אותה בו.

בהמשך, כשכמו רוח סערה שובבה, נכנסו לסטודיו שלושת האחיות, קישטנו אותה במלמלות ובסרט פרח גדול, והגשנו להן אותה לתמונה משותפת.

המריבות החינניות על הזכות להחזיק אותה, והאהבה העצומה שהן הרעיפו עליה בעינים מעריצות רק תרמו לתחושה שכבר היתה ברורה.

נסיכה נולדה. 

ה"בייבי" שלי

אני מדפדפת אחור בלוח השנה. עוד דף ועוד אחד…

הפעם האחרונה שהעליתי פוסט היתה לפני חצי שנה! הרבה זמן לכל הדעות. אבל בשבילי, כשאני מביטה לאחור אני חשה שחלפו יובלות; בפעם הקודמת עדיין ציפיתי ללידת בני, והיום נתנאל המתוק, אח לשירה וחנה, חבוק בזרועותנו, כבר בן שלושה חדשים. (ועדיין אני לא שבעה מלהביט בפניו הטהורות יום וליל…)

 

תשעה חדשים לא קלים ציפיתי לצילומים של הבייבי שלי.

דמיינתי את ידיו הקטנות והעגולות נשקפות בעין המצלמה, את קפלי העור הרך…

צילומים של תנוקות הם ה'בייבי' שלי. הקטנטנים הרכים האלו ממיסים אותי בכל פעם מחדש: השפתיים הורדרדות, הרוגע של שנתם, הטוהר שקשה להביע במילים אך מונצח היטב בעדשה.

וכשזהו הבייבי שלי בסטודיו, אין יותר מדהים ומרגש מזה.

 

מביטה בו מניח ראשו על זרועותיו השמנמנות, עוצם עיניים בחלום שמימי או מבליע רפלקס של חיוך מאושר.

ואל הרגע המופלא הזה נכנסות אחיותיו הגדולות, שכל כך חיכו, קיוו והתפללו לאח קטן.

במיומנות אמהית טבעית שאף אחד לא לימד אותן מעולם, הן מניחות יד אוהבת ומלטפת, מערסלות אותו ברוך, ומביטות בו באהבה אין סופית.

רגעים של אהבה טהורה.

 

והיום, כשנתנאל מאיר לי כל בוקר את היום בחיוך טהור וממלא, אני ברוך ה' יכולה לחזור לעבודה מלאה.

בעזרת ה' אט אט אשתף בעוד חוויות וצילומים מהחצי שנה האחרונה.

 

מעשה בראשית

פנים  ענוגות של תינוק רך,  איזו בריאה חדשה ומופלאה , מעשה בראשית.

לו היה לי הזמן, הייתי יושבת ימים להביט בתווים הענוגים האלה, להתבשם מיופיים,

לראות איך הלחיים תופחות ומתעגלות אט אט,לא לפספס אף דקה מהפלא בהתגלמותו…

המלאך הקטן הזה בן השבועיים, לא עשה לנו עבודה קלה בכלל…

למעלה משש שעות טרחנו וכרכרנו סביבו אני ואמו.

תודה לקל, בסופו של דבר, התוצאה הצדיקה את המאמץ.

כשאני מדפדפת באלבום שלו עכשיו אני חושבת לעצמי:

עוד מעט יגדל הפעוט וייהפך לנער והנער יהיה לאיש,

ובכל עת מצוא, יוכל להביט באלבום הזה ולהתרפק על מזכרת מיוחדת מראשית חייו.

הזמן אינו מחכה לנו, הוא חומק ,מרפרף בין האצבעות…

בואו להנציח את ימי ההתרגשות הראשונית האלה בספר זכרונות קסום,

רגע קטן לפני שהם נעשים תינוקות ממש וכבר לא בני יומם.

ארץ חלומותי

האמא הייתה כמה שבועות לפני לידה כשהתקשרה לקבוע צילומי חלקה.
הצעתי לה שנחכה עוד קצת  ובעז"ה  הם יבואו בגרסה המורחבת.
כך היה, ואל הסטודיו שלי נכנסו שני ילדים מתוקים ותינוקת קטנטונת מלאכית אחת.
הצילומים ארכו כמה שעות.
הגדולים שתפו פעולה באופן יוצא מן הכלל  והסתדרו נהדר עם הקטנה.
ממש חבורת ילדים קסומה מארץ האגדות.

כפות רגליים זערוריות- כיצירת מופת אלוקית

האוירה הרגועה  והמיוחדת שהביאה איתה התינוקת הרכה הזו לסטודיו שלי, בלתי ניתנת לתיאור.
ההורים המאושרים והעדינים חגו וכרכרו סביבה בדאגה ובהתפעלות, באהבה ובהתפעמות, כציפורים על גוזלם, וכפרפרים אל האור.
התינוקות הזערוריים האלה, לעולם לא אפסיק להתרגש מהם…!
נקודות החלב הקטנטנות שעל האף, פלומת השיער העדינה שעל הידיים, הריסים העצומות בשלווה…
הביטו  למשל בכפות הרגליים של הקטנטנה הזאת…
השילוב שלהאור החמים הנופל ברוך על האצבעות המושלמות,
הקפלים והקימטוטים שמעל לקרסול, חצאית התול הורדרדה התפוחה והמלטפת מעליהן…
עוד אחת מיני רבות מיצירות המופת האלוקיות,
אותן אני זוכה להנציח ולשמר, כזכרונות יקרים מפז,
מימי הבראשית האלו שחולפים וחומקים ביעף כמעט מבלי שהרגשנו…