Category Archives: נוער

כשרונות צעירים

כמה כיף לחגוג כל יום עם הכשרונות התחביבים והאהבות, להתמיד בחוגים ובאימונים עם תוצאות מדהימות.

ובכלל, להיות משפחה שנושמת מוזיקה ואומנות, כשצלילי היום יום פורטים על כלי מיתר עדינים ומלווים בצעדי ריקוד מדויקים…

אבל כיף עוד יותר להנציח את כל זה בסט צילומים שכולו חגיגת תחביבים וכשרונות…

את המשפחה המתוקה הזו צילמתי לפני 6 שנים בחלאק'ה הקודם, כששילה היה בן 3 וגפן בת כמה שבועות. הפעם הם הגיעו לשתי סשנים נפרדים לכבוד שני אירועים שונים: חלא'קה לדובי ובת המצווה לרעיה.

ארבעה ילדים מתוקים ומוכשרים בסטודיו ובטבע.  

בסטודיו התמקדנו בדובי שחוגג 3, ואת צילומי הילדים האחרים ערכנו בסימן התחביבים האהובים.
הרגשתי לרגע כמו ב'גוט טאלנט' אצלי בסטודיו: רעיה מנגנת בצ'לו. שילה וגפן בכינור, ואין ספק שדובי כשרק קצת יגדל ינגן על כלי נוסף.

ובנוסף, רעיה רוקדת בלט כבר כמה שנים, לאחרונה אחותה גפן הצטרפה אליה ויחד הן דואט נפלא של משפחה, אהבה, חברות ואומנות.

ולמרות שהילדים כמעט כל יום בקונסרבטוריון ובחוגים (בקושי הצלחנו למצוא מועד לצילומים…) לכל אחד יש גם את המשחקים האהובים עליו וגם אותם הוספנו לסט הצילומים, כל אחד זכה למזכרת מחיי היום יום של ילדות קסומה עם חברי פרווה רכים, חדי קרן, אבירים, ובובת תלתלים זהובים ואיך לא… בנים על גלגלים.

 

הסשן השני היה לכבוד הבת מצווה של רעיה, הפעם בטבע ירוק בשכונה שבה הם גרים.

דובי בא בתספורת החדשה, אבל כאן צילמנו רק מעט תמונות משפחתיות והתמקדנו בכלת בת המצווה רעיה.
כמובן שגם כאן היא רקדה, צעדה , בחיוכים וגם ברצינות אצילית היה מקסים לתת רק לבת המצוות תשומת לב אישית והיא נהנתה מכל רגע.

סיימנו עם שני אלבומים עמוסים וכל כך מגוונים, והכי התרגשתי לקבל את ההודעה הזאת מרעיה המתוקה אחרי שקיבלה את האלבומים פלוס אלבום מיני שהקדשתי לה כמתנה:

״ריקי יקרה, רציתי לומר לך תודה על הכול; על היחס שלך אלי, על המחמאות והאהבה. על הכול. במיוחד על האלבום הקטן וההקדשה שחיממה לי את הלב. התרגשתי לקבל אותו. תודה על המאמץ שלך לצלם אותי במקומות קסומים. מעריכה אותך מאוד. ושתמשיכי להצליח. ד"ש לבנות שלך. שבת שלום. ❣❣❣״

אמא שלי היא צלמת

"אמא שלי היא מורה / אחות/ סופרת/ מעצבת…"

"…ואמא שלי היא צלמת!"

כיף לי לדעת שהילדים שלים גאים באמא שלהם, בעבודתי, שהיא חלק בלתי נפרד ממני, ובתמונות הרבות, שהן חלק בלתי נפרד מהבית שלנו…

אבל הפעם הייתה לחברות של שירה הזדמנות גם ליהנות מצילומים ולא רק בדיבורים

לרגל חגיגות בת המצווה של שירה הזמנו את כל בנות הכיתה בבוקר חורפי של חנוכה אלינו לסטודיו לסשן צילומים.

כל אחת זכתה להצטלם לבד במלוא תשומת הלב,

לתמונה אישית עם שירה,

וכמובן תמונות כיתתיות וקבוצתיות…

הבוקר היה חוויה בפני עצמה, עם כיבוד…צחוק ילדות והתרגשות…

היו שם הרבה פרצופים למצלמה (ולחברות מסביב…) פוזות משתנות… וקריאות התלהבות מאקססוריז נוספים בסטודיו…

ובין קליק לקליק נהנתי לראות את הבנות שאני מכירה מהגן , כמה גדלו ויפו והנה הן הופכות לנערות…

חודש וחצי לאחר מכן כל אחת ואחת קיבלה בבת המצווה של שירה מזכרת ייחודית ומיוחדת:

מסגרת תמונה ובה התמונות שנבחרו ונערכו עבורה במיוחד בקפידה…

האושר בעינים והתודות שקיבלתי מהאמהות למראה המתנה המושקעת שהונה והמיוחדת…

היו שווים הכל..

את הצילומים

את שעות העריכה

את ההתאמה

הבחירה

והפקת מסגרות כאלו לכיתה שלמה!


 

התגעגעתי

התגעגעתי…

לבלוג, לסיפורים שמאחורי התמונות. ולתגובות החמות.

והנה אני כאן…

בעולם שבו סטורי הוא כבר לא סיפור ויש גם פייסבוק, אינסטגרם וגם ססטוס בווטסאפ, לפעמים קשה לזכור הכל, אבל עכשיו מגיע תורו של הבלוג אחרי הרבה זמן…

ותודה למצפות שחיכו וביקשו, כי הבלוג הוא אכן מיוחד יותר. כאן אני מרכזת סשן שלם שלא כמו בפלטפורמות האחרות בהן אני מעלה הצצות בלבד…

ואין כמו המשפחה הזו בשביל לחזור לעניינים.

יש להם סטיל ייחודי והרבה קסם אישי הם הגיעו לסט צילומים באווירה ירושלמית סתווית וצבעונית.

שלוש בנות, עם בגדים תואמים אך לכל אחת מתיקות, יופי ואישיות ייחודיים.

כל אחת ממש האירה את התמונות ואפשר לראות כמה היה כיף איתן…

כמו דוגמניות מנוסות הן התייצבו, עשו בדיוק מה שאמרתי להן והוסיפו גם הרבה מעצמן.

כמשפחה מלוכדת…

כשלישיית בנות שובבה…

כשתי אחיות  ברגע אוהב…

וכל אחת בפני עצמה,

בצחוק בחיוך וגם ברצינות מלא תתום…

מהיכן שלא תסתכלו עליהן  הן הצליחו לכבוש את לבי!

וכך הסטורי שלהן הוא אכן סיפור שלם. מארג של רגשות של חוויות ושל קשרים מיוחדים!

 

מהמדבר במתנה

אנשים חושבים שמדבר זה שממה
חול ושמיים וחול
אבל אני רואה –
גוונים
אבנים
עננים
הולכי דרך שהשאירו סימנים…

הסשן המדברי הזה נולד כשהמשפחה שמצטלמת בקביעות חיפשה משהו שונה ויחד העלנו ופסלנו אפשרויות עד שהאצבע נחה על חוף יפהפה בים המלח עם הרבה דקלים סביב,
אבל לא ידענו עד כמה מורכב מאתגר וכמעט בלתי אפשרי זה יהיה…
הרכבים, עמוסים בגדולים וקטנים ( וגם תאומים שאז רק נבטו בפנים…)
עשו את דרכם אל החוף המובטח… אך הוא פשוט לא היה קיים!!!
התברר ש..החוף בוטל, מסלול הכביש הוחלף… נאלצנו לחפש חוף חלופי… ו הכל במרוץ נגד השעון שלא להפסיד את שעות השקיעה הקסומות…
נסענו כך בכביש מדברי כמעט שמם ללא שום כניסה לים המלח…
אבל אז, החלטתי לעצור. ולהנות ממה שיש; מדבר פרוס למלוא האופק, הרים ברקע, וילדים יפים..מה צריך יותר מזה?
אולי לא צריך.. אבל מצאנו גם גמל תיירותי שהשלים את האווירה
ולסיום, ממש בדקות של השקיעה ירדנו רגלית בדרך לא דרך אל החוף… טיפסנו על גדרות… שקענו בבוץ… והלכנו מרחק של מיטבי לכת…
אבל היה שווה… השמש החלה לפנות את מקומה בהדרגה, צובעת את השמיים בקשת של צבעי פסטל נפלאים. ממש כמו במכחול קסמים וקרניים אחרונות האירו את המים המלוחים והפכו את כל המדבר למלא חיים.

 והשמש המדברית הקופחת פינתה את מקומה, מספר חודשים אחר כך, לחימום נעים של הסטודיו שאירח את שימי וארי התאומים הקטנים.
סשן ניו בורן להשלמת האלבום המשפחתי.
האתגר בצילום תאומים הוא לא כפול אלא פי כמה… אחד התעורר ובמחי ציוץ העיר את אחיו והזיז אותו מהתנוחה המתוקה עליה עמלנו כל כך… ושוב מהתחלה… להרדים, ללטף, לסדר, להתאים, לשנות…
עד שהכל יהיה מושלם ומוכן לקליק של המצלמה…
מסע אחד במדבר. מסע שני בסטודיו. שניהם הסתיימו ברגעים מדהימים שנשארו חקוקים בצבע לעד!

אחד ועוד חמש

כל נער בן 13 הוא נסיך אמיתי. גאווה להוריו.

אבל הפעם מדובר על נסיך מיוחד, אח בכור ללא פחות מחמש אחיות מתוקות!

את בר המצווה המיוחדת הם הגיעו לחגוג בארץ, ואת השהות כאן הם ניצלו לצילומי משפחה בניחוח של ארץ ישראל.

שישה ילדים. שישה חיוכים.

כל כך שונים אבל גם כל כך דומים.

הצחוק שמילא את הסט היה טבעי, מתוק ומדבק….

הם השתלבו נפלא ברחוב הירושלמי העתיק – פורח,

קפצו, התרוצצו, וגם נחו לצילומים רגועים יותר….

וכשכפות הרגליים הקטנות נגעו בבריכה הקרירה והפריים התמלא בגווני אקווה ולבן קסומים, הבנתי יותר מתמיד את צמד המילים: מים בששון!

אצא לי השוקה

כשרוצים לחוש אווירה של עיר, אין כמו שוק רחוב כדי להרגיש מקרוב את האנשים, הריחות, הטעמים ושלל הפרטים הקטנים שמרכיבים שלם גדול ומיוחד.
טובי הגיעה לביקור מארצות הברית, גם היא בטרנד המבורך של חלאקה בארץ ישראל, עם כל המשפחה המקסימה של שני אחים גדולים ושתי אחיות גדולות לנסיך החלאקה החמוד…
ואת הלוקיישן של שוק מחנה יהודה הירושלמי היא בחרה, בנוסף לצילומים בימין משה, כסמל ירושלמי וישראלי גדוש אווירה מיוחדת.
האווירה אכן הייתה צבעונית ומרתקת, אבל להתארגן לתמונות בין ים העוברים ושבים בהמולת השוק ולנסות ללכוד את הרקע הרועש בלי הפרעות היה מאתגר במיוחד…
וכך בין תגרנים שאוספים לקוחות, קונים שאוספים ירקות ופירות, אני אספתי רגעים…
לחמים טריים ריחניים שנאכלו עד תומם… פירות ממתקים ובקבוקי שתייה שנגמרו מזמן… מונצחים בתמונות שתשארנה כך צבעוניות ומגרות… לעולם.