?>

Category Archives: משפחות

צבעים של משפחה

 

את משפחת בקר אני מכירה לא מהיום… כבר פעם רביעית שהם מגיעים לצילומים, ואיזה כיף זה לגלות שהמשפחה גדלה בעוד פרצוף שמח ומתוק.

הם מגיעים לפעמים בהרכב מלא, ולעתים לכבוד אירוע מיוחד לילד אחד: טקס ה'קייק סמאש' של גיל שנה, וצילומי ניו בורן לנסיך הקטן שהופיע אחרי סדרה מדהימה של בנות…

בכלל, כשאני מצלמת אותם מקבל המשפט 'ילדים זו ברכה' משמעות מיוחדת. משפחה תוססת ומלאת חיים, שהצבעוניות הפורצת בבגדים המושקעים, ועושה שמח בעיניים, משקפת אורח חיים משפחתי ועליז, כמו שמוצאים רק בבית מלא בנות מתוקות, עם נסיך אחד מלכותי.

הם כובשים את הסטודיו שלי, או ממלאים את הטבע בצילומי החוץ, בכתמי צבע פורחים, ואני נהנית לגלות את הילדות שגדלו, ולתעד משפחה בצמיחה;

את השינים החלביות שהתחלפו,

משקפיים שנוספו,

חיוך שנשאר מקסים כמו תמיד אך התבגר,

תינוקת שלמדה ללכת,

וילדונת שהפכה לנערה צעירה.

בסדרה מתמשכת שמלווה אותם לאורך השנים ותשאר לנצח מזכרת מתוקה וצבעונית מרגעים ונקודות ציון שלא יישכחו!

והתמונות מהשנים הקודמות:

התחלה חדשה

גיל בת מצווה הוא גיל ייחודי, רציני ומשמעותי. הילדה הקטנה הופכת כמעט בן יום לנערה והשינוי מרגש ומורגש מאד.
אכן, לזמן יש תפקיד והוא עושה אותו בנאמנות ובחריצות ואינו פוסח על אף אחד, גם לא על ילדות…
את ניצן המקסימה, למשל, פגשתי לפני שנה בצילומים, והנה נפגשנו שוב לצילומי בת מצווה.
מדהים כמה שהיא גדלה ואישיותה בגרה במשך שנה אחת.
ניצן היא מסוג הבנות שפשוט כיף לצלם. חייכנית ונעימה, נינוחה וסבלנית… זוכרת שהיופי נמצא בפרטים הקטנים ומוכנה עם מערכת בגדים מותאמת ומאורגנת. מה אפשר עוד לבקש?
זאת לא היתה עוד "שעת צילום", אלא חוויה מעל ומעבר…
רגע לפני שנפתחת בחייך דלת חדשה. היה לי העונג להכיר אותך, ניצן.
שכל ההתחלות שלך יהיו יהיו שמחות ושתהיי תמיד המאושרת בבנות!

יום נישואין שמח!

בתור מתנה ליום הנישואים ה25 בקש הזוג הנחמד הזה יום צילומים.
אני בדרך כלל מצלמת יותר משפחות צעירות עם ילדים ופחות משפחות "בוגרות" כמו  המשפחה הזאת,
ובכ"ז הרבה זמן לא יצא לי לצלם משפחה כה צעירה ברוחה, ספונטנית ומלוכדת.
היה כיף לראות את השיתוף והקשר שבין האחים, רגעי האושר והצחוק, ההומור הפנימי והאהבה, ולתעד רגעים יקרים של אחוה משפחתית אמיתית.
אלו הצדדים המרתקים והמשמחים ביותר של עבודתי.
ולהורים היקרים:
הלוואי  שעד מאה ועשרים ילוו אתכם הרגעים היפים הללו, שתנצרו בלבכם שמחות קטנות ופשוטות,
 ותמשיכו לרוות נחת מהממלכה היפה שלכם!

לתת כדי לקבל

אמיתי, נער מקסים בן 18 מתמודד בגבורה כל יום עם מציאות לא פשוטה…

תודה לזכרון מנחם על שבזכותם אני יודעת יותר  איך לראות את האור שבשגרה הברוכה,
 וגם קצת להאיר כמה שעות בחיי המשפחות הגיבורות  בעל כורחן האלה.
האחדות, האהבה העזה והנתינה האינסופית, כל אלו, משאירות אצלי בסטודיו אנרגיות חיוביות ואהבת חיים.
ביחוד, כשהצטרפה אלינו גם בבת העין של המשפחה… האחיינית המתוקה הזאת!
 והלוואי שבקרוב בקרוב תבוא הרפואה השלמה ונדע כולנו רק בריאות ושמחה.
אמיתי יעקב  בן ברכה לרפו"ש.

איזה יום שמח!

אתי זכתה בסט צילומים בפייסבוק וכך קרה שיום אחד נחתה אצלי בסטודיו משפחה עליזה וחייכנית .
הילדה- דוגמנית מדהימה בת ארבע ששבתה את לבי לחלוטין ברצינותה התהומית וגם בצחוקה המתגלגל,
והילד – איש קטן שכבר יודע לשחק כדורסל כמו גדול.
האבא הוא גיטריסט  והילדים "ניגנו" בטבעיות מוחלטת  במלוא הרגש,מה שהוסיף לחגיגה…
תחביבים וחפצים אישיים הופכים כל סט צילום למשהו אישי דרכו אפשר ללמוד רבות על אישיות, משפחה ואופי.
הייתה לי חוויה מצוינת.
 כיף לצלם ילדים בוגרים ונבונים שמשתתפים בחוויה ונותנים מעצמם בשמחה כדי שהתוצאה תהיה מושלמת.

לטיול יצאנו

המשפחה הזאת הגיעה מארצות הברית.
אולי זו המנטליות השונה ואולי סתם רוח ההשראה שנחה עלי, החלטנו לנסות משהו קצת שונה.
צילום חוץ עם ילד קטנטן שאני בד"כ מצלמת רק בסטודיו.
במושב ליד ביתר, צהלו לקראתינו סוסים, ובשילוב של מכוניות גרוטאה מיושנות בצד הדרך, התוצאה הייתה פוטוגנית להפליא.
בני הזוג פרשו מפה ועליה מיטב פירות הארץ  ויחד עם התינוק נהנו מפקניק צבעוני, חסר דאגות,
ומעוד יום בהיר ויפה בארצינו הפורחת שיותיר זכרון מתוק בליבם.

הים כל כך כחול- צילום בנתניה.

המשפחה המתוקה הזאת הגיעה מאנגליה לחופשה. בין הפגישות המשפחתיות לצבירת החוויות מארצינו הקטנטונת, מצאו  ההורים פסק זמן לצילומים  שישמרו את הגיל הרך  והמדהים הזה של הילדים למזכרת בלתי נשכחת.
אין כמו הים, בריאה מופלאה ומרתקת.
אני לא מחבבת את הצילום שם מסיבה פשוטה;  הנזק שעלול להגרם לעדשה ולמצלמה.
ובכ"ז, איך אפשר לוותר על הקסם?
הפעם נכנעתי.
תודו, יש משהו מיוחד שאפשר להוציא מהילדים בחול הטבעי ובנוף הבראשיתי הזה שאין לו תחליף.
ריצת הילדים על החוף, המשחקים בחול, גלים קטנים שמדגדגים כפות רגליים רכות, והכל טבעי ואמיתי.
הקטנטונת  פחדה מהים, הוא היה "גדול" עליה, מזל שאבא היה עוד יותר גדול, וחווית החיבוק והחיבור התעצמה…
כשהקטנטנים מחפשים  בעצמם את הקרבה של אבא ואמא, התמונה מקבלת משמעות חזקה.
הביטו ואמרו לי: מה צריך יותר מחול,  גלים וסודות מתוקים על החוף?
"קלי, קלי, שלא יגמר לעולם, החול והים, רשרוש של המים, ברק השמים, תפילת האדם" (חנה סנש)
 

יש משהו קסום בחיוך של ילד בגן המשחקים.
לכאורה מקום פשוט, שבו טורחות אמהות חרוצות מדי יום סביב המגלשה, אבל איכשהוא במקום היומיומי הרגיל  הזה, בין הנדנדה שעפה לגובה עם הרוח לבין הקרוסלה  שעליה משתובבים הילדים בצהלות שמחה ועונג, אני מבינה שכאן מצוי האושר שלהם. הבטחון העצמי, היכולות ותחושת השחרור והחופש.
מין כזו שמחה פשוטה ומופלאה  של ילד שמעוררת בי צביטת געגוע לימי הילדות העליזים…