Category Archives: משפחות

ירושלים פינת ברוקלין

 

'הסנדלר הולך יחף' אומרת האימרה, יש שיסכימו עימה ויש שלא. אבל לגבי מקצוע כמו צלמת- זה פשוט בלתי אפשרי שצלמת תצלם את עצמה…

אך מה שיפה במקצוע הזה שיש אחוות עמיתים- או יותר נכון- עמיתות, ממש מדהימה. הקשר האישי והמקצועי ביננו, צלמות שמתמקדות באותה נישה, הוא קשר מיוחד, פורה ומפרגן, ולכן כשאחת מאיתנו רוצה להצטלם עם המשפחה היא בוחרת באחת מחברותיה למשימה.

אז זה היה כיף וגם כבוד כשהצלמת המוערכת ג'ודי פישמן מברוקלין בחרה בי לצלם את המשפחה שלה.

הם הגיעו לחגוג בר מצווה בארץ, ואת סט הצילומים עשינו…בדרך לאירוע…

ג'ודי רצתה צילומים באווירה ירושלמית ואני השתדלתי להגשים את המשאלה; הלוקיישן שנבחר היה שכונת ימין משה בירושלים, עם הגדרות והמדרגות, השערים והפינות- וכמובן- אבני המדרכה הירושלמיות החמימות והאותנטיות, והכל יחד ממוסגר בפריחה צבעונית משכרת.

המשפחה התייצבה, כולם מתוקתקים ולבושים בהידור.  מתברר שג'ודי היא לא רק צלמת בעלת שם אלא גם בעלת משפחה פוטוגנית להפליא, מגדול עד קטנות!

שמחתי לצלם אתכם ולהביט לכם קצת ירושלים הביתה שתשאר איתכם לעד בתמונות, גם בברוקלין, מעבר לים.

הפאזל הכי יפה

כל משפחה שמגיעה לצילומים היא עולם ומלואו.

כיף לראות את הדינמיקה והמשפחתיות המיוחדת לכל משפחה במהלך הסשן. אני תמיד מתרגשת לגלות את הטאץ' האישי של המשפחה מולי ומיד מתחברת ..

כשהגיעה משפחת בקר- משפחה שאני מכירה היטב, זו היתה חוויה כפולה. ככה זה כשמחוברים, מכירים ומעריכים.

משפחת בקר, חמושה באנרגיות מטורפות, הופיעה בימין משה מלאת שמחה, וחיוכים שמתפרצים, הם זרמו בטבעיות ובקלילות, ולי לא נותר אלא ללחוץ על הכפתור שוב ושוב…

בכל פעם שכיוונתי את הזום על ילד אחר, היתה לי הפתעה מחודשת, כי לכל ילד , מגדול ועד קטן היופי המיוחד שלו…כל אחד ואחד במשפחה המקסימה הזו זכה למראה שונה, ומיוחד;

שלושת הבנים ,חתיכים ומתוקים, לאחד חיוך קונדסי ומבט שובב, לשני עינים מהפנטות, והקטנצ'יק שמנמן ויפה תואר, שפשוט מתחשק לאכול…

ארבעת הבנות הגדולות, מלאכיות בשמלות רומנטיות ורכות, יפהפיות כל אחת בדרכה… הראשונה מביטה למצלמה בעיני אזמרגד מדהימות, ממוסגרות בעיגול מושלם, ולידה אחותה, ביופי חינני, המיתמר מעל אורך מרשים, למתבגרת הקטנה מתיקות מלאת טוהר ותום, והקטנה, בלי שום כתר, היא פשוט נסיכה מדהימה…

ויחד, עם ההורים שמנצחים על הכל ומשלימים את התמונה,  הם יוצרים פאזל יפהפה של משפחה מחוברת ומיוחדת!

ביקור שהוא חגיגה

ביקור משפחתי הוא תמיד כיף גדול לילדים. כשבני הדודים נפגשים ומתחילים להשתולל יחד… כשאחותי אליענה  וגיסי יוסי מגיעים לביקור, הילדים שלי קופצים מהתרגשות, אפילו שגילאי הילדים לא חופפים..

אבל הפעם זה היה יותר מסתם ביקור. הם הגיעו להצטלם.

עדינה לילי, בת השלוש וחצי, עם היופי האקזוטי הנדיר (ולא רק בגלל שהיא אחיינית שלי…) הרגישה בנח מול מצלמת הדודה, ושלפה שפע של פוזות מהממות, והכי חשוב – את החיוך המדהים שלה, והכל בתלבושות חתיכיות אחת אחת (וכאן הקרדיט לאחותי…)

דניאל בן השנה וחצי, שיחק את תפקיד הגבר, ופקח את עינים הגדולות והיפות במבט עמוק, תוך שהוא מדגמן את הבגדים המקסימים.

היה יפה לראות את הקשר בין שני הקטנים הללו שמשלב דאגה, אהבה, והכל בחיוך מנצח.

ואין כמו התמונה המושלמת מלאת המשפחתיות של כולם יחד , הכי ורוד שאפשר!

אז כל ביקור משפחתי הוא חגיגה, אבל הפעם נשארה להם גם חגיגה של תמונות.

סגירת מעגל

לא הרבה יודעים, אבל לפני כעשר שנים למדתי עיצוב פנים. לא התחברתי ללימודים, וברוך ה', מצאתי לי מקצוע אחר מקסים שאני אוהבת ומלאת תשוקה כלפיו. צילום. עיצוב הפנים היחיד שאני עוסקת בו הוא סידור הסטיילינג לתמונה. רקע, אלמנטים מתאימים, והכי חשוב- תאורה…

אבל דבר אחד יצא לי מהלימודים האלו: חברה טובה ומהממת.

הלימודים שלי נזנחו, אך הקשר נשאר. שתי הגדולות שלה מכירות את המצלמה שלי עוד מהזמן שהן היו ממש קטנות. את הסטז', כשלמדתי צילום,  עשיתי עליהן.

מאז עבר זמן רב, הן גדלו, המשפחה התרחבה, ולא יצא לי לצלם אותן.

סוף סוף, כשהצטרף גם בן חתיך למשפחה, והגיע לגיל 3, הם הגיעו לצילומי חלאקה. שלוש בנות מתוקות. חתן החאלקה, בשיער זהוב ומבט עמוק, וגם תנוקת ורדרדה ומאושרת.

היה כיף להתאחד מחדש עם המצלמה והבנות שגדלו בינתיים. ולחוש סגירת מעגל וסיפוק, מהמקצוע שבו בחרתי ומהחברה שבדרך הרווחתי…

פוסט מלחמה

משפחת ריינר נחתה בארץ, מביאה איתה ניחוח רענן ומלא חיים מארץ רחוקה.

הטיול שלהם תוכנן זמן רב מראש ואף אחד לא דמיין שבדיוק  אז תתחולל בארץ מלחמה, חיינו אז בצל האזעקות, והתלבטנו אם לבטל את הצילומים. כשהגענו להחלטה לצאת לצילומי חוץ למרות הכל, הצטיידנו בספר תהלים וברוך ה' כל הסשן עבר חלק.

ברגע שנפתחו המזוודות והבנות המתוקות הולבשו בבגדים השתנתה האווירה לגמרי ולא חשנו במלחמה.
גב' ריינר עצמה תפרה את רוב הבגדים המיוחדים והיפהפיים, שלא מוצאים בשום מקום… ובסטייל מסוגנן דאגה לכל הפרטים הקטנים ולנעליים המיוחדות.

המשפחה המדהימה נעמדה להצטלם עם המון חיוכים משוחררים, כל אחד ואחת שונה ומיוחד, ולכל אחד היופי המיוחד שלו. ובאווירה משפחתית של ביחד הם יוצרים הרמוניה  מושלמת.

גדלים ופורחים

בפעם האחרונה שפגשתי את משפחת יפרח, אוראל היה בן חמישה ימים. זערורי, מלאכי, מתרפק על השמיכה הרכה ומדגמן בעינים עצומות.

והנה היום הוא בן 3. צועד על 2 רגליו, נכנס לסטודיו בחיוך גדול וכל מה שנשאר מהתינוק הקטן זו המתיקות, שגדלה יחד איתו.

מיכאל, שאז היה הוא חתן ה'חלאקה', עכשיו כבר בן שש, חתיך ואלגנטי, מילא את תפקיד האח הגדול והמבין, והשתלב בסט בצורה מושלמת.

זו היתה חוויה מיוחדת:

טליה, אחותו בת ה9 שיתפה פעולה באופן יוצא דופן, ובכל פוזה נכנסה מיד לעניינים, עשתה בדיוק מה שאמרו לה, ואפילו המציאה לעצמה עוד כמה תנוחות מהממות…

יחד תיזזנו בין כחול לבן של ספינה, צבעוניות מתוקה של פופקורן וסוכריה, חגיגיות מרשימה, וגם קז'ואל מוקפד אך משוחרר.

לא פלא שהתוצאה פשוט מקסימה!

נסיכה נולדה

כל תינוקת חדשה היא נסיכה אמיתית.

יש יופי טהור וממיס בחלום הוורוד שמתנקז בתוך גוף קטן ועדין.

וכשההורים המאושרים מפקידים בידי את האוצר המלכותי, אני נהנית להנציח את רגעי הנסיכות, רגעים חמקמקים שנעלמים כל כך מהר.

אבל התינוקת הזו היא נסיכה שאני יודעת שלא תיפרד מהכתר.

עם שלוש אחיות גדולות ומפנקות, שציפו לבואה לא מעט שנים, ומכרכרות סביבה בהתרגשות ואהבה גדולה, היא תשאר 'ליטל פרינסס' גם כשתגדל.

התחלנו את היום בצילומי סולו של פסי הקטנה.

אין כמו לראות את הגוף הוורדרד שוקע בתוך עננה לבנה, על השמיכה הרכה בסטודיו שלי, כשפרח צמרירי גדול מקיף את פני המלאך הקטנות.

וכמו כל נסיכה, היא עצמה עינים ברוגע לשינה מתוקה, ומילאה בחן גם  את כובע הויטנג' הסגלגל, וכל מה שעטפנו אותה בו.

בהמשך, כשכמו רוח סערה שובבה, נכנסו לסטודיו שלושת האחיות, קישטנו אותה במלמלות ובסרט פרח גדול, והגשנו להן אותה לתמונה משותפת.

המריבות החינניות על הזכות להחזיק אותה, והאהבה העצומה שהן הרעיפו עליה בעינים מעריצות רק תרמו לתחושה שכבר היתה ברורה.

נסיכה נולדה.