Category Archives: ילדים

פוסט מלחמה

משפחת ריינר נחתה בארץ, מביאה איתה ניחוח רענן ומלא חיים מארץ רחוקה.

הטיול שלהם תוכנן זמן רב מראש ואף אחד לא דמיין שבדיוק  אז תתחולל בארץ מלחמה, חיינו אז בצל האזעקות, והתלבטנו אם לבטל את הצילומים. כשהגענו להחלטה לצאת לצילומי חוץ למרות הכל, הצטיידנו בספר תהלים וברוך ה' כל הסשן עבר חלק.

ברגע שנפתחו המזוודות והבנות המתוקות הולבשו בבגדים השתנתה האווירה לגמרי ולא חשנו במלחמה.
גב' ריינר עצמה תפרה את רוב הבגדים המיוחדים והיפהפיים, שלא מוצאים בשום מקום… ובסטייל מסוגנן דאגה לכל הפרטים הקטנים ולנעליים המיוחדות.

המשפחה המדהימה נעמדה להצטלם עם המון חיוכים משוחררים, כל אחד ואחת שונה ומיוחד, ולכל אחד היופי המיוחד שלו. ובאווירה משפחתית של ביחד הם יוצרים הרמוניה  מושלמת.

חנה עולה לכתה א'

ושוב זה מגיע- הפרפרים בבטן, החיוך המאושר, ההתרגשות.
חנה שלי עולה לכתה א'.
לא. זה לא חולף גם כשזו כבר הילדה השנייה, ואני מתרגשת איתה מחדש כשהיא עושה את הצעד הגדול שלה לבגרות, לעצמאות, ללמידה.
החיוך הנלהב על השפתיים, והברק בעיניים, משקפים רצון מלא תום ללמוד, לדעת, להבין את העולם.
והידים הקטנות שעוד רגע אוחזות בעפרון ומשרטטות אותיות, משולבות בציפיה והרבה שאיפות.
אני מאחלת לך חנה שתהני בבית הספר, תגדלי ותלמדי.
ותמיד יישאר בך הניצוץ המאושר של ההתחלה , הצמאון לדעת, ולהיות גדולה. והשהות בבית הספר תמיד יהיה לך חוויה!

 

גדלים ופורחים

בפעם האחרונה שפגשתי את משפחת יפרח, אוראל היה בן חמישה ימים. זערורי, מלאכי, מתרפק על השמיכה הרכה ומדגמן בעינים עצומות.

והנה היום הוא בן 3. צועד על 2 רגליו, נכנס לסטודיו בחיוך גדול וכל מה שנשאר מהתינוק הקטן זו המתיקות, שגדלה יחד איתו.

מיכאל, שאז היה הוא חתן ה'חלאקה', עכשיו כבר בן שש, חתיך ואלגנטי, מילא את תפקיד האח הגדול והמבין, והשתלב בסט בצורה מושלמת.

זו היתה חוויה מיוחדת:

טליה, אחותו בת ה9 שיתפה פעולה באופן יוצא דופן, ובכל פוזה נכנסה מיד לעניינים, עשתה בדיוק מה שאמרו לה, ואפילו המציאה לעצמה עוד כמה תנוחות מהממות…

יחד תיזזנו בין כחול לבן של ספינה, צבעוניות מתוקה של פופקורן וסוכריה, חגיגיות מרשימה, וגם קז'ואל מוקפד אך משוחרר.

לא פלא שהתוצאה פשוט מקסימה!

הפרחים שלי

פרחים למלוא האופק, בצבעים מדהימים, ששום צייר בן אנוש לא יוכל ליצור.

כל שנה אני כאן בשדה, ולפעמים אפילו כמה פעמים, בצילומי טבע פורחים. ועדיין, כל שנה וכל פעם, אני נפעמת ומתרגשת מחדש. וגם הלב מתמלא בתחושה של פריחה וצמיחה.

זו כבר מסורת אצלנו במשפחה . מדי שנה אני מגיעה לשדה עם ילדות הפרחים שלי שירה וחנה, ומתעדת את הצמיחה שלהן על רקע הצמיחה סביב.

אבל השנה התרגשתי במיוחד כי הפעם הגענו עם תוספת מתוקה , נתנאל, האח החדש, שזו לו פעם ראשונה להצטלם בשדה, ובעזרת ה' ממש לא האחרונה…

שירה וחנה, כבר מנוסות בשבילים, נשמו את ניחוח השדה ורצו להן בהנאה סביב. נהנו לקטוף, לרוץ, להתקשט בכתרי פרחים ולחלוק את ההנאה המוכרת עם האח האהוב.

נתנאל המתוק אהב את הסיטואציה , פיזר אלינו את חיוכיו המקסימים, והרכות הלבנה שלו בלטה שבעתיים על רקע הצבעוניות המשכרת.

שנה הבאה כשיפרח השדה מחדש, בעזרת ה' נגיע שוב עם הפרחים שלי ונזכר כמה הם צמחו ופרחו משנה שעברה…

תמונה קטנה בערבה

וינטג'.

מילה שכבר בצליל המתנגן שלה מקימה לתחייה את היופי שבעבר.

כמה קסם וטוהר יש בפריטים ובסגנון, מהעידן הלא רחוק, בו הכל היה פשוט יותר, אך עשיר יותר.

לעולם הוינטג' נחשפתי כבר לפני שנים, כשנישאתי, ובבית של חמותי ראיתי את הרדיו הגדול הזה, שהיה שייך ל'באבבי' של בעלי.

האמת? בתחילה לא הבנתי מדוע שומרים חפץ ישן ולא שימושי, אך עם הזמן, התחלתי להעריך ולהבין את היופי  הקסום  בפריטים עם הנוסטלגיה החמימה הזו, ובמשך השנים יצא לי לקחת מהם לא מעט פרטי וינטג'; מכונת כתיבה, ספרים ישנים, תקליטים… הכל מצטלם כל כך יפה. ואני רק יכולה להודות להם על ששמרו אותם.

כשהחלטתי לפתוח קורס צילום, ידעתי שאני חייבת תמונה שתתאים לפרסום.

כשאני מתכננת תמונה , זה כמו כל יצירת אומנות; אני בונה אותה בראשי לפרטי פרטים, ולפעמים גם צריכה 'להפוך עולמות' כדי להשיג כל מה שחסר. הפעם הרעיון התחיל ממצלמת וינטג' מקסימה שמשמשת כקישוט בבית של חברה, וידעתי שזו תהיה תמונה שכולה וינטג', מהחפצים, התפאורה ועד הבגדים ואפילו התסרוקות.

הרעיון לתמונה הבודדת הפך די מהר ל'סשן' שלם של הילדים שלי. וכך מצאנו את עצמנו ביום קריר בשדה, האור הטבעי היה נעים ורך, והשלים את התפאורה.

לסיום גם השלמנו בצילומי פנים בסטודיו של חברה שגרה קרוב. שעטף גם הוא את הצילומים שלנו בגעגוע מתוק.

 

תודה לרבקה גינסבורג על התסרוקת המהממת

ביקור מולדת

המצלמה שלי מטיילת איתי לא מעט ברחבי העולם.

היא מלווה אותי בנופש המשפחתי, כשאני מנציחה את המשפחה שלי בנופים אקזוטיים, ומגיעה איתי מעבר לים, כשאני מקבלת הזמנות ממשפחות בחו"ל שרוצות גם הן הזדמנות לצילומים.

אבל יש כאלו שדווקא נוסעים אל המצלמה… ומנצלים ביקור בארץ כדי להצטלם בסטודיו או בחוץ. מובן שזה דורש היערכות והזמנה מראש, כי חלון ההזדמנויות קצר מאד.

כך קרה עם המשפחה המקסימה הזו שהגיעה מאנגליה, והיה רק יום יחיד בו יכלו הצילומים להתקיים. אני כל כך שמחה שהצלחנו לתאם, והסט יצא לפועל, כי פגשתי משפחה מקסימה ופוטוגנית,  חוויה לצלם, ויופי של תוצאות בתמונות…

הבכורה ילדה מתוקה שידעה לייצר 'פוזות' בדיוק כמו שאמרנו לה לעשות. הבן האמצעי פשוט חתיך, והקטן בונבון מתוק וחייכני.

ועל כל היופי הזה מנצחת האמא היפה כל כך, כשהילדים כרוכים אחריה בחיבה.

לסיום הצטרפו גם הסבא והסבתא לחגיגה, ויחד ניבטו למצלמה גילאים שונים, מבחר גווני שיער מדהימים, וכולם מאוחדים בחיוכים מאושרים.

קוראים לזה משפחה.

מתנה שלא נגמרת

במהלך הצילומים יוצא לי להכיר משפחות מיוחדות ומעניינות. והפעם זכיתי להכיר משפחה מקסימה וילדים אוהבים, שכמו כל שנה 'שברו' את הראש איזו מתנה להביא לראש המשפחה ליום ההולדת. הם לא רצו שוב להשקיע בפריט יקר ולא שימושי, כזה שנשכח בצד כעבור מספר ימים…

עד שהעלו את הרעיון של צילומים משפחתיים של ככככל הנשואים והנכדים. מתנה שהיא מלוא חפניים נחת ולא נגמרת אף פעם…

כך מצאנו את עצמנו ביום חמים ונעים בשכונת ימין משה הפסטולרית והקסומה כשהם הגיעו, משפחות משפחות, מגדול ועד קטן, כשכולם מאורגנים ומתואמים בבגדים.

התחלנו את הסט בצילום משפחתי מורחב, שהיה חגיגה של חיוכים מכל הסוגים בפסיפס מרהיב של גילאים.

והמצלמה לא הפסיקה לתקתק. צילמתי כל משפחה בנפרד. וכמובן- כל ילד וילד לחוד, שתהיה גם להורים מזכרת…

בכל רגע ניבטו למצלמה זוג חדש של עינים זוהרות, פנים מתוקות ופוזות מתחלפות.

אחרי עבודה קשה (לא רק לי…) הזמנו פיצה וגם את זה ניצלתי לתעד בתמונה קצת שונה וכיפית, כשכל הנכדים ברכבת הרמונית ומאושרת על הדשא,

אבל הכיף הכי גדול היה הטלפון שקיבלתי אחרי שהושלם האלבום.

בסיומה של שבת משפחתית שהם אירגנו, בה הגישו לסבא את מתנת יום ההולדת, קיבלתי ממנו טלפון נרגש ומלא תודה. הוא סיפר לי שכשראה את האלבום הוא ממש בכה מאושר. זו היתה מתנת יום ההולדת היפה ביותר שיכל לקבל!