Category Archives: חלאקה

ילדים זה שמחה!

"ילדים זו שמחה…" מתנגן לי השיר, כשמשפחת בקר מתמקמת לעוד תמונה יפהפייה…

אבל אצלם זו לא קלישאה או משאלה. אפשר לחוש בכל רגע שילדים זו שמחה וגם ברכה והרבה צחוק והנאה…

ומול המצלמה הם זהרו באור פנימי, רביעיית הבנות היפהפיות לצד רביעיית הבנים המדהימים, וכמובן החתן והנכד שהם חלק בלתי נפרד מהביחד המקסים הזה.

ועם היופי הזה הם הפיחו חיים והרבה מרץ בשבילי הכפר הירוק, עם גוונים חיים של ג'ינס לבן והרבה אדום. אבל מה שבהק יותר מכל היה הברק העז בעיניים…

וכשהמרץ הבלתי נדלה ושמחת החיים המשפחתית שפעו מסביב, הבנים  המתוקים יצרו להם תזמורת קטנה ומטריפה בקצב מוסיקלי שהצליח לעבור גם לתמונה.

לסיום ולקראת אור מלטף של אחר הצהריים עברנו לשדה רענן של פלפלים וכרובית וכרוביות ממש מתוך האגדות… כשהבנות מתמזגות עם הטבע הנפלא בשמלות אווריריות ושיער מתנפנף, והבנים בחיוכים אציליים שמבליח בהם ניצוץ סקרן ושובב…

וכמובן האמא המדהימה מבחוץ וגם מבפנים, שהיא גם חברה קרובה, וקצת קשה להאמין שהיא כאן גם בתפקיד הסבתא.

הם התמקמו בספונטניות בתוך המרחבים, מזג האוויר היה נפלא, והאור שטף הכל בהרבה אהבה… לא נותר לי אלא ליהנות ולצלם, אחד אחד, זוגות, ביחד, לחוד, בנים, בנות…. והכי חשוב תמונה אחת מושלמת של כל המשפחה המדהימה!

ואם מדברים על ילדים וברכה… היתה ברכה גם בכמות התמונות, כי אי אפשר היה לוותר על אפילו אחת מהן… כך שקיבלתם פוסט ארוך מהרגיל.

כי ילדים זו שמחה זו ברכה.. זה משפחה!!!

ירושלים

עיר של אלפי גוונים. פסיפס של חדש וישן, ומעל הכל קדושה מיוחדת וניחוח קסום שחודר אל הלב וקיים רק בירושלים.

לא פלא שהוריו של המתוק הזה, שהגיע במיוחד מנויורק לחגיגות החלאקה במירון, בחרו בירושלים כלוקיישן לצילומים.

ולא סתם ירושלים, הם רצו דווקא בכותל וברובע, בנוסף לימין משה הקלאסית, שם עטף אותנו הירוק, שמעטר את האבנים הירושלמיות, בחינניות מחבקת.

כמי שגדלה ברובע, ועד היום מגיעה בקביעות לבית הורי שם, תמיד כיף לי לבקר במקום היחיד מסוגו בעולם, אבל כצלמת זה כבר קצת יותר מורכב, יותר קשה לצלם שם, והתפאורה שנוגעת כל כך בלב, פחות פוטוגנית בעין המצלמה.

אבל כשהתחלנו לצלם והביישן המתוק החל להיפתח ולזרום, היה פשוט כיף.

וכך, בדיוק כמו העיר האהובה, שילבנו ישן עם חדש;

קצב מוזיקלי עכשווי ואזניות צבעוניות בפתחו של שער עתיק לוחש סוד,

גלידה מתוקה ומפוצפצת בצבעוניות ילדותית מול אבנים ותיקות שראו הכל…

וכמובן, רגע של תמימות יהודית, בחיבוק עם הציצית וספר התורה בכותל , במקום הכי קדוש.

כי אכן- זהו רק רקע של אבנים ישנות, אבל מעל מרחף לו משהו מיוחד, שכל מי שמכיר את העיר העתיקה יכול להבין ולחוש…

טבעי שזה מקסים

לפני כל סט צילומים אני עורכת היכרות טלפונית ושומעת מיהם המצולמים, כדי להתכונן ולהתאים את הסט.. ובכל זאת תמיד נחמד להיפגש ולגלות פרצופים מתוקים שאי אפשר להעביר בשיחה…

אבל עוד יותר כיף ומרגש זה להיפגש שוב עם אותם הלקוחות שאני כבר מכירה ולגלות שהרבה השתנה והמתיקות נשארה…

וזה בדיוק מה שהיה עם משפחת רז שאותם אתם כבר מכירים מפוסטים קודמים יחיד וביחד ושהטבע פוגש חורף

משפחת רז היא משפחה של ארבעה בנים מדהימים ואמא שלהם אפרת, שמטפחת ומפנקת, אוהבת להגיע לצילומים לא רק לפני חלאקה אלא גם סתם ככה, בלי סיבה… רק כי מתחשק…

הפעם זה כן היה לכבוד החלאקה של עילאי והיא צירפה לסט גם את אורי.

את כל חבורת החתיכים המהממת היא תצלם בקרוב לכבוד בר המצווה של הגדול, אבל אי אפשר בלי צילומים לפני התספורת, והפעם החלטנו לצאת אל הטבע מכל הכיוונים שאפשר.

התחלנו במשתלה, שמשלבת ירוק עם צבע, ונותנת עוד מימד של צמיחה לתיעוד רגע הגדילה של עילאי. ובדיוק מחוץ למשתלה שכב לו בול עץ ענקי שממש הזמין את הילדים לשבת להירגע וזו היתה התאמה מושלמת לצילומים עם האזניות.

משם המשכנו למים לצילומי דיג והשטת סירות נייר, והגשמנו לה חלום של תמונות שראתה בצילומי החלאקה של נועם. הילדים נראו ממש כמו דייגים מקצועיים קטנים.

לקראת סיום המשכנו גם לשדה תירס, הצמיחה הגבוהה של שיחי התירס המבשילים וקצת יבשים היתה קצת מאיימת בעיני החמודים, אז לא צילמנו אותם ממש בפנים… אבל תמונה אחת למזכרת הצליחה להנציח את הצהוב הנהדר הזה…

ולקינוח, לפני השקיעה כשהטבע כולו טובל בצבעים נהדרים תפסתי אותם רוקדים בשדה ריק.

לא היה שם כלום, לא עציצי משתלה, ולא שיחי תירס….

אבל היתה שם שמש זוהרת בצבעי שקיעה וצחוק אמיתי של ילדים…

טבעי שזה מקסים!!!

סיבה למסיבה

טוב שיש סיבה למסיבה…

אבל הפעם הסיבה החשובה- החלאק'ה של אחיין שלי ישראל, הגיעה בזמן כל כך עמוס של מעבר דירה, והחלפת עבודה. וכבר חשבתי בצער שלא אצליח לצלם את האחיין המתוק לפני שיזכה לתספורת…

אבל ממש בדקה ה99, במוצאי שבת ערב החלאקה הם הצליחו לפנות זמן ולבא לחגוג במסיבת צילומים שמחה וכיפית.

ישראל, חתן החלאקה המתוק, הוא ילד חכם ודברן, וכשהמשפטים המקסימים שלו מתגלגלים מהפה הקטן, אני מתבוננת בחיוך, בפרצוף העגלגל, ובלחיים עם הנמשים הכי מתוקים בעולם, ואוספת כל נמש אל העדשה…

אחיו הבכור, נחמן ידידה, קיבל אותם חופניים של מתיקות, בצבעים אחרים לגמרי, ויחד הם יוצרים הרמוניה נהדרת…

אשירה התינוקת הבובתית, עם עיני התכלת הגדולות, נרדמה ממש בתחילת הסשן, אבל ברוך ה' הצלחתי לתפוס אותה בכמה תמונות מיד בהתחלה… והתמונה המשפחתית הצליחה לכולול את כל בני המשפחה.

כמה טוב שיש סיבות באמצע מירוץ החיים חיים לעצור, להנות, ולהנציח… כי יש רגעים שלעולם לא ישובו, אבל יכולים להישאר חיים לתמיד בתמונות!

ליטוף של חורף ורגעי קיץ

זכיתי.

אחותי רחל רינה גרה ממש כמה בניינים לידי. כך שאנחנו גם אחיות, גם שכנות, גם חברות ממש טובות, וגם אמהות לילדים בגיל זהה.

אני מודה לה', ושמחה שיש לי 1,000 סיבות להיפגש וליהנות איתה.

ואיזה כיף שגם בתוך המקצוע שלי יש מקום מיוחד לה ולמתוקים שלה.

החלאקה של נועם היה ממש בסוף הקיץ, אבל רחל רינה חלמה על סט צילומים דווקא חורפי… אז התחלנו את הסט הראשון של הצילומים כבר בסוף החורף.

את החורף הבאתי עד אליה, ולא סתם… אלא ממש עד הבית; מאחורי הבית שלי יש שטח ריק ומוזנח, שמשמש בעיקר למדורות ל"ג בעומר, אבל בערב בשעה הנכונה עם העדשה הנכונה והשמש המושלמת, המקום לובש צורה חדשה והופך לפינה של קסם. ובמיוחד עם משפחה מדהימה שכזו.

ידענו שהסט הזה הוא רק ההתחלה… אבל לפני שצילמנו את הסט הקיצי היתה לנו סיבה נפלאה לצילומים עם הולדת מיה היפהפיה… העובדה שהיא נולדה בארצות הברית והיתה כבר בת 5 שבועות כשהגיעו לא הצליחה לגרום לנו לוותר על צילומי הניובורן. כיוונו לשעה בה היא בדרך כלל ישנה וב"ה הצלחנו לתפוס כמה תמונה מלאכיות וקסומות של הגיל המתוק שנעלם כל כך מהר…

ובבוא הקיץ, מיה כבר גדלה והגיע הזמן להמשיך את צילומי החלאקה. יצאנו, חמושים בסטים שונים של בגדים והמון מרץ ומצב רוח.

נועם שהוא ילד מתוק ושובב מאין כמוהו, זכה לא סתם במשפחה לכינוי 'טרזן', ובתיאום מושלם, כשנכנסו לחורשה, חיכה לנו שם אוהל אינדיאני מענפי עצים, כאילו בנו את זה רק בשבילו.

נועם ואחיו אלמו התחברו לטבע בטבעיות.. ומשם כשהמשכנו לכרם ענבים ליד בית שמש, הטבע שוב פרץ במלוא עוזו, בדיוק בעונת הבשלות כשהכל סביב ירוק ועסיסי.

התחנה הבאה היתה נהר מים. המתוקים השיטו סירות נייר שאמא שלהם הכינה במיוחד לצילומים, ניסו לדוג דגים, ונהנו מכל רגע.

ולקינוח, מצאנו משטח בטון ריק באמצע בניה שדרך העדשה עם התאורה נתן תחושה ונראה ממש כמו חול בחוף הים….

סיימנו את הסטים של הצילומים שהיו כל כך גדושים, בהרגשה מהממת, כי ידעתי בלי שום ספק שהתמונות תמצאנה מקום של כבוד על קירות הבית, כל סשן, כל פוזה, ייראו יום יום, רעננים, צבעוניים ומרגשים.