Category Archives: כל הפוסטים

הפאזל הכי יפה

כל משפחה שמגיעה לצילומים היא עולם ומלואו.

כיף לראות את הדינמיקה והמשפחתיות המיוחדת לכל משפחה במהלך הסשן. אני תמיד מתרגשת לגלות את הטאץ' האישי של המשפחה מולי ומיד מתחברת ..

כשהגיעה משפחת בקר- משפחה שאני מכירה היטב, זו היתה חוויה כפולה. ככה זה כשמחוברים, מכירים ומעריכים.

משפחת בקר, חמושה באנרגיות מטורפות, הופיעה בימין משה מלאת שמחה, וחיוכים שמתפרצים, הם זרמו בטבעיות ובקלילות, ולי לא נותר אלא ללחוץ על הכפתור שוב ושוב…

בכל פעם שכיוונתי את הזום על ילד אחר, היתה לי הפתעה מחודשת, כי לכל ילד , מגדול ועד קטן היופי המיוחד שלו…כל אחד ואחד במשפחה המקסימה הזו זכה למראה שונה, ומיוחד;

שלושת הבנים ,חתיכים ומתוקים, לאחד חיוך קונדסי ומבט שובב, לשני עינים מהפנטות, והקטנצ'יק שמנמן ויפה תואר, שפשוט מתחשק לאכול…

ארבעת הבנות הגדולות, מלאכיות בשמלות רומנטיות ורכות, יפהפיות כל אחת בדרכה… הראשונה מביטה למצלמה בעיני אזמרגד מדהימות, ממוסגרות בעיגול מושלם, ולידה אחותה, ביופי חינני, המיתמר מעל אורך מרשים, למתבגרת הקטנה מתיקות מלאת טוהר ותום, והקטנה, בלי שום כתר, היא פשוט נסיכה מדהימה…

ויחד, עם ההורים שמנצחים על הכל ומשלימים את התמונה,  הם יוצרים פאזל יפהפה של משפחה מחוברת ומיוחדת!

שנה של מתנה

שנה תמימה חלפה מהרגע המדהים, מלא האושר, בו נתנאל הגיע לעולם.

שנה אחת. מעגל של 365 יום. שנה שלפעמים עוברת על ידנו וחולפת כל כך מהר, עד שקשה להאמין שהיא כבר פרחה לה…

אך השנה הזו, שנת החיים הראשונה שלו היא הרבה יותר מסתם שנה. אוסף ענק של רגעים. כל יום נושא איתו עוד שינוי והתפתחות של הקטנצי'ק. חיוך ראשון. התהפכות. שן. ישיבה. זחילה. גרגורים. אין סוף של צעדים קטנטנים ומתוקים שיוצרים פאזל מרהיב של התקדמות.

והנה רק שנה חלפה, ומהתנוק הרך והפצפון עם העינים העצומות נותר רק היופי הענוג. שום דבר לא נשאר כשהיה… וכשאני מתבוננת בתנוק שלי אני רואה ממש בחור כארז, בעינים שתמיד צוחקות, וחיוך ענק שממלא את כל הלחיים השמנמנות: כשהוא מלקק גלידה בהנאה, משוחרר, מאושר, טבעי. כשהוא פוסע צעדים ראשונים, בתמיכה אוהבת של אחיות גדולות ונפלאות,  ובאמבטיה משותפת עם בן הדוד, כשבועות קצף רכות ועדינות שוטפות את פסי הגלידה ואת יום המשחק הארוך…

הוא מקבל בחיבוק חם את הקצף הריחני, ועכשיו , נקי ורענן, נתנאל מרגיש בנח להשתולל במיטה, וללכת לישון בחיוך.

מחר מחכה עוד יום מאושר….

התמונה הזו תוכננה הרבה לפני שהוא נולד; דמיינתי בראש את שירה וחנה בכותנות לבנות מחזיקות ברכות את הבייבי החדש, וארגנתי הכל מראש כדי שהיא תוכל לצאת לפועל. ואכן ברגע שהמצלמה תקתקה והצלחתי להנציח אותה בדיוק כמו שדמיינתי, התאהבתי וכבר התחלתי לתכנן תמונה של שלושתם בפוזה דומה ,שנה אחרי.

ובדיוק שנה אחרי, התיישבנו לתמונה שמחכה לנו… הפעם נתנאל כבר לא נרדם בדממה בזרועות האחיות האוהבות. הוא כבר גדול, חכם ומבין עניין, ויודע בדיוק מה הוא רוצה. לשבת יפה לתמונה לא נכלל בתכניתיו. ניסינו והתעקשנו. עוד תמונה ועוד הבזק עוד נסיון ועוד צילום, אך לבסוף התייאשתי וחשבתי שחלום התמונה הזו נגוז.
היום, כשעברתי על התמונות, הצלחתי להרכיב משלוש תמונות שונות תמונה אחת טובה.
אני כל כך שמחה שהצלחתי להגשים עוד חלום!!

ביקור שהוא חגיגה

ביקור משפחתי הוא תמיד כיף גדול לילדים. כשבני הדודים נפגשים ומתחילים להשתולל יחד… כשאחותי אליענה  וגיסי יוסי מגיעים לביקור, הילדים שלי קופצים מהתרגשות, אפילו שגילאי הילדים לא חופפים..

אבל הפעם זה היה יותר מסתם ביקור. הם הגיעו להצטלם.

עדינה לילי, בת השלוש וחצי, עם היופי האקזוטי הנדיר (ולא רק בגלל שהיא אחיינית שלי…) הרגישה בנח מול מצלמת הדודה, ושלפה שפע של פוזות מהממות, והכי חשוב – את החיוך המדהים שלה, והכל בתלבושות חתיכיות אחת אחת (וכאן הקרדיט לאחותי…)

דניאל בן השנה וחצי, שיחק את תפקיד הגבר, ופקח את עינים הגדולות והיפות במבט עמוק, תוך שהוא מדגמן את הבגדים המקסימים.

היה יפה לראות את הקשר בין שני הקטנים הללו שמשלב דאגה, אהבה, והכל בחיוך מנצח.

ואין כמו התמונה המושלמת מלאת המשפחתיות של כולם יחד , הכי ורוד שאפשר!

אז כל ביקור משפחתי הוא חגיגה, אבל הפעם נשארה להם גם חגיגה של תמונות.

חיוך של גיבורה

כחושבים על נשים גיבורות, אני חושבת על תמר. תמר היפהפיה, המופיעה כאן בחיוך מדהים, ובעינים נוצצות היא גיבורה אמיתית.

את תמר הכרתי דרך ארגון 'זכרון מנחם' , שעוזר לחולי סרטן ובני משפחותיהם ביום יום בהמון תחומים שאי אפשר לספור, ובין השאר מארגן את ימי הצילומים המיוחדים האלו, שכבוד לי וגם כיף גדול לקחת בהם חלק.

תמר היתה מאושפזת כמה חודשים רצוף בבית חולים! היא קיבלה הפסקה קצרה, לפני שתחזור שוב לסדרת טיפולים לא פשוטים. ניצלנו את ההפסקה ליום הצילומים הזה, שהיה חוויה מיוחדת.

תמר משאירה את הסבל אחור, וכאילו דבר לא מפריע לה בעולמה, היא מתמסרת למצלמה בפוזות מקסימות, מחייכת חיוך חסר דאגות, וגורמת לכולנו, הצות שעסוק בהפקה הזו, ציפי מוסוקוביץ המאפרת, ואורית שוהם הסטייליסטית, לשפשף עינים ולתהות אם אנחנו מצמלים את הילדה הנכונה…

תמר, היה לי כיף לצלם אותך, אני מעריכה אותך, את גיבורה אמיתית ומיוחדת! ומתפללת להחלמתך המהירה והשלמה!

חוליה יפה בשרשרת

נסיכה ורדרדה הגיע לסטודיו לצילומי ניו בורן, ועוד לפני שהוצאתי את שלל הסרטים, המלמלות וכובעי הצמר הרכים, הבובה עצמה כבר היתה תפאורה מושלמת; הפנים הבובתיות. השיער הרך והכהה שממסגר את הפרצוף המתוק והחלק. והידים הקטנטנות המושלמות…

היא נרדמה לצלילי מנגינה אהובה שמילאה את הסטודיו, ובעינים עצומות המציאה את עצמה בכל פוזה מחדש. השתלבה עם כל הגוונים , ולי לא נותר אלא לצרוב לנצח את הרגעים המיוחדים.

בדרך כלל בצילומי ניו בורן האמהות לא מביאות איתן בגדים. אני עוטפת אותם בשלל כיסויים שיש לי בסטודיו. בדים עוטפים ורכים. כיסויי צמר בעבודת יד , שנעשים בהזמנה אישית, מלמלות נסיכותיות ועוד, אבל הפעם הנסיכה הגיעה עם בגד שעובר במשפחתם מסבתא, לנכדה כבר כמה דורות. היה מרגש להנציח את החוליה הזו בשרשרת שעוד תמשיך לדורות הבאים… והיא הקטנה, כמו הבינה את גודל המעמד, פתחה זוג עינים גדולות ויפות והישירה מבט חודר למצלמה, שיישאר חקוק למזכרת עד.

סגירת מעגל

לא הרבה יודעים, אבל לפני כעשר שנים למדתי עיצוב פנים. לא התחברתי ללימודים, וברוך ה', מצאתי לי מקצוע אחר מקסים שאני אוהבת ומלאת תשוקה כלפיו. צילום. עיצוב הפנים היחיד שאני עוסקת בו הוא סידור הסטיילינג לתמונה. רקע, אלמנטים מתאימים, והכי חשוב- תאורה…

אבל דבר אחד יצא לי מהלימודים האלו: חברה טובה ומהממת.

הלימודים שלי נזנחו, אך הקשר נשאר. שתי הגדולות שלה מכירות את המצלמה שלי עוד מהזמן שהן היו ממש קטנות. את הסטז', כשלמדתי צילום,  עשיתי עליהן.

מאז עבר זמן רב, הן גדלו, המשפחה התרחבה, ולא יצא לי לצלם אותן.

סוף סוף, כשהצטרף גם בן חתיך למשפחה, והגיע לגיל 3, הם הגיעו לצילומי חלאקה. שלוש בנות מתוקות. חתן החאלקה, בשיער זהוב ומבט עמוק, וגם תנוקת ורדרדה ומאושרת.

היה כיף להתאחד מחדש עם המצלמה והבנות שגדלו בינתיים. ולחוש סגירת מעגל וסיפוק, מהמקצוע שבו בחרתי ומהחברה שבדרך הרווחתי…

פוסט מלחמה

משפחת ריינר נחתה בארץ, מביאה איתה ניחוח רענן ומלא חיים מארץ רחוקה.

הטיול שלהם תוכנן זמן רב מראש ואף אחד לא דמיין שבדיוק  אז תתחולל בארץ מלחמה, חיינו אז בצל האזעקות, והתלבטנו אם לבטל את הצילומים. כשהגענו להחלטה לצאת לצילומי חוץ למרות הכל, הצטיידנו בספר תהלים וברוך ה' כל הסשן עבר חלק.

ברגע שנפתחו המזוודות והבנות המתוקות הולבשו בבגדים השתנתה האווירה לגמרי ולא חשנו במלחמה.
גב' ריינר עצמה תפרה את רוב הבגדים המיוחדים והיפהפיים, שלא מוצאים בשום מקום… ובסטייל מסוגנן דאגה לכל הפרטים הקטנים ולנעליים המיוחדות.

המשפחה המדהימה נעמדה להצטלם עם המון חיוכים משוחררים, כל אחד ואחת שונה ומיוחד, ולכל אחד היופי המיוחד שלו. ובאווירה משפחתית של ביחד הם יוצרים הרמוניה  מושלמת.