Category Archives: כל הפוסטים

חיוך של גיבורה

כחושבים על נשים גיבורות, אני חושבת על תמר. תמר היפהפיה, המופיעה כאן בחיוך מדהים, ובעינים נוצצות היא גיבורה אמיתית.

את תמר הכרתי דרך ארגון 'זכרון מנחם' , שעוזר לחולי סרטן ובני משפחותיהם ביום יום בהמון תחומים שאי אפשר לספור, ובין השאר מארגן את ימי הצילומים המיוחדים האלו, שכבוד לי וגם כיף גדול לקחת בהם חלק.

תמר היתה מאושפזת כמה חודשים רצוף בבית חולים! היא קיבלה הפסקה קצרה, לפני שתחזור שוב לסדרת טיפולים לא פשוטים. ניצלנו את ההפסקה ליום הצילומים הזה, שהיה חוויה מיוחדת.

תמר משאירה את הסבל אחור, וכאילו דבר לא מפריע לה בעולמה, היא מתמסרת למצלמה בפוזות מקסימות, מחייכת חיוך חסר דאגות, וגורמת לכולנו, הצות שעסוק בהפקה הזו, ציפי מוסוקוביץ המאפרת, ואורית שוהם הסטייליסטית, לשפשף עינים ולתהות אם אנחנו מצמלים את הילדה הנכונה…

תמר, היה לי כיף לצלם אותך, אני מעריכה אותך, את גיבורה אמיתית ומיוחדת! ומתפללת להחלמתך המהירה והשלמה!

חוליה יפה בשרשרת

נסיכה ורדרדה הגיע לסטודיו לצילומי ניו בורן, ועוד לפני שהוצאתי את שלל הסרטים, המלמלות וכובעי הצמר הרכים, הבובה עצמה כבר היתה תפאורה מושלמת; הפנים הבובתיות. השיער הרך והכהה שממסגר את הפרצוף המתוק והחלק. והידים הקטנטנות המושלמות…

היא נרדמה לצלילי מנגינה אהובה שמילאה את הסטודיו, ובעינים עצומות המציאה את עצמה בכל פוזה מחדש. השתלבה עם כל הגוונים , ולי לא נותר אלא לצרוב לנצח את הרגעים המיוחדים.

בדרך כלל בצילומי ניו בורן האמהות לא מביאות איתן בגדים. אני עוטפת אותם בשלל כיסויים שיש לי בסטודיו. בדים עוטפים ורכים. כיסויי צמר בעבודת יד , שנעשים בהזמנה אישית, מלמלות נסיכותיות ועוד, אבל הפעם הנסיכה הגיעה עם בגד שעובר במשפחתם מסבתא, לנכדה כבר כמה דורות. היה מרגש להנציח את החוליה הזו בשרשרת שעוד תמשיך לדורות הבאים… והיא הקטנה, כמו הבינה את גודל המעמד, פתחה זוג עינים גדולות ויפות והישירה מבט חודר למצלמה, שיישאר חקוק למזכרת עד.

סגירת מעגל

לא הרבה יודעים, אבל לפני כעשר שנים למדתי עיצוב פנים. לא התחברתי ללימודים, וברוך ה', מצאתי לי מקצוע אחר מקסים שאני אוהבת ומלאת תשוקה כלפיו. צילום. עיצוב הפנים היחיד שאני עוסקת בו הוא סידור הסטיילינג לתמונה. רקע, אלמנטים מתאימים, והכי חשוב- תאורה…

אבל דבר אחד יצא לי מהלימודים האלו: חברה טובה ומהממת.

הלימודים שלי נזנחו, אך הקשר נשאר. שתי הגדולות שלה מכירות את המצלמה שלי עוד מהזמן שהן היו ממש קטנות. את הסטז', כשלמדתי צילום,  עשיתי עליהן.

מאז עבר זמן רב, הן גדלו, המשפחה התרחבה, ולא יצא לי לצלם אותן.

סוף סוף, כשהצטרף גם בן חתיך למשפחה, והגיע לגיל 3, הם הגיעו לצילומי חלאקה. שלוש בנות מתוקות. חתן החאלקה, בשיער זהוב ומבט עמוק, וגם תנוקת ורדרדה ומאושרת.

היה כיף להתאחד מחדש עם המצלמה והבנות שגדלו בינתיים. ולחוש סגירת מעגל וסיפוק, מהמקצוע שבו בחרתי ומהחברה שבדרך הרווחתי…

פוסט מלחמה

משפחת ריינר נחתה בארץ, מביאה איתה ניחוח רענן ומלא חיים מארץ רחוקה.

הטיול שלהם תוכנן זמן רב מראש ואף אחד לא דמיין שבדיוק  אז תתחולל בארץ מלחמה, חיינו אז בצל האזעקות, והתלבטנו אם לבטל את הצילומים. כשהגענו להחלטה לצאת לצילומי חוץ למרות הכל, הצטיידנו בספר תהלים וברוך ה' כל הסשן עבר חלק.

ברגע שנפתחו המזוודות והבנות המתוקות הולבשו בבגדים השתנתה האווירה לגמרי ולא חשנו במלחמה.
גב' ריינר עצמה תפרה את רוב הבגדים המיוחדים והיפהפיים, שלא מוצאים בשום מקום… ובסטייל מסוגנן דאגה לכל הפרטים הקטנים ולנעליים המיוחדות.

המשפחה המדהימה נעמדה להצטלם עם המון חיוכים משוחררים, כל אחד ואחת שונה ומיוחד, ולכל אחד היופי המיוחד שלו. ובאווירה משפחתית של ביחד הם יוצרים הרמוניה  מושלמת.

חנה עולה לכתה א'

ושוב זה מגיע- הפרפרים בבטן, החיוך המאושר, ההתרגשות.
חנה שלי עולה לכתה א'.
לא. זה לא חולף גם כשזו כבר הילדה השנייה, ואני מתרגשת איתה מחדש כשהיא עושה את הצעד הגדול שלה לבגרות, לעצמאות, ללמידה.
החיוך הנלהב על השפתיים, והברק בעיניים, משקפים רצון מלא תום ללמוד, לדעת, להבין את העולם.
והידים הקטנות שעוד רגע אוחזות בעפרון ומשרטטות אותיות, משולבות בציפיה והרבה שאיפות.
אני מאחלת לך חנה שתהני בבית הספר, תגדלי ותלמדי.
ותמיד יישאר בך הניצוץ המאושר של ההתחלה , הצמאון לדעת, ולהיות גדולה. והשהות בבית הספר תמיד יהיה לך חוויה!

 

גדלים ופורחים

בפעם האחרונה שפגשתי את משפחת יפרח, אוראל היה בן חמישה ימים. זערורי, מלאכי, מתרפק על השמיכה הרכה ומדגמן בעינים עצומות.

והנה היום הוא בן 3. צועד על 2 רגליו, נכנס לסטודיו בחיוך גדול וכל מה שנשאר מהתינוק הקטן זו המתיקות, שגדלה יחד איתו.

מיכאל, שאז היה הוא חתן ה'חלאקה', עכשיו כבר בן שש, חתיך ואלגנטי, מילא את תפקיד האח הגדול והמבין, והשתלב בסט בצורה מושלמת.

זו היתה חוויה מיוחדת:

טליה, אחותו בת ה9 שיתפה פעולה באופן יוצא דופן, ובכל פוזה נכנסה מיד לעניינים, עשתה בדיוק מה שאמרו לה, ואפילו המציאה לעצמה עוד כמה תנוחות מהממות…

יחד תיזזנו בין כחול לבן של ספינה, צבעוניות מתוקה של פופקורן וסוכריה, חגיגיות מרשימה, וגם קז'ואל מוקפד אך משוחרר.

לא פלא שהתוצאה פשוט מקסימה!

הפרחים שלי

פרחים למלוא האופק, בצבעים מדהימים, ששום צייר בן אנוש לא יוכל ליצור.

כל שנה אני כאן בשדה, ולפעמים אפילו כמה פעמים, בצילומי טבע פורחים. ועדיין, כל שנה וכל פעם, אני נפעמת ומתרגשת מחדש. וגם הלב מתמלא בתחושה של פריחה וצמיחה.

זו כבר מסורת אצלנו במשפחה . מדי שנה אני מגיעה לשדה עם ילדות הפרחים שלי שירה וחנה, ומתעדת את הצמיחה שלהן על רקע הצמיחה סביב.

אבל השנה התרגשתי במיוחד כי הפעם הגענו עם תוספת מתוקה , נתנאל, האח החדש, שזו לו פעם ראשונה להצטלם בשדה, ובעזרת ה' ממש לא האחרונה…

שירה וחנה, כבר מנוסות בשבילים, נשמו את ניחוח השדה ורצו להן בהנאה סביב. נהנו לקטוף, לרוץ, להתקשט בכתרי פרחים ולחלוק את ההנאה המוכרת עם האח האהוב.

נתנאל המתוק אהב את הסיטואציה , פיזר אלינו את חיוכיו המקסימים, והרכות הלבנה שלו בלטה שבעתיים על רקע הצבעוניות המשכרת.

שנה הבאה כשיפרח השדה מחדש, בעזרת ה' נגיע שוב עם הפרחים שלי ונזכר כמה הם צמחו ופרחו משנה שעברה…