Category Archives: בסטודיו

אמהות קטנות

האחיות המתוקות האלה, בנות 4 ו-3 הגיעו להצטלם אצלי אחרי שזכו במכירה הסינית של  "עזר מציון"
היה לי ממש כיף לצלם אותן.
הן דאגו אחת לשניה ממש כמו אמהות קטנות, נעמדו להצטלם בביטחון עצמי שובה לב בכל מיני פוזות מתוקות, חייכו חיוכים מקסימים למצלמה ונהנו מכל רגע.
שמחתי לקחת חלק קטן בכל העשיה הברוכה הזו של "עזר מציון"
ושהבורא ישלם שכרם ביד נדיבה ויחזיר להם שמחות בכפל כפליים.

עונת התותים

עונת התותים הגיעה.
שירה, בצמות מצויצות סרטים אדומים ובפנים רציניות,

עוצמת את העיניים בדבקות, מתרכזת היטב בטעם הפרי.
חנה, לעומתה, מסתפקת.
היא אמנם די קטנה, אבל גדולה מספיק כדי לזכור שהיא לטעם הזה לא מתחברת…
בכל זאת העובדה שאחותה מוצאת בפרי ענין כה רב, מעודדת אותה להתנסות שוב.
חנה הולכת שבי אחרי שירה, היא מעריצה את אחותה הגדולה ומחקה את כל מעשיה בענין רב.
אני צופה בעין העדשה על ילדתי הקטנה רכת התלתלים, ולבי מתרחב ועולה על גדותיו מאושר אימהי.
אלו הבנות שלי, מגלות כל יום מחדש את האוצר הטמון במילה הפשוטה והיקרה – "אחותי".

חלומה של כל אמא

כשמצלמים ילדים מלאי חן ושמחת חיים, לבושים בקולקציה יפהפיה ומושלמת,
התוצאה שמתקבלת היא פשוט חגיגה לעיניים: ז'ורנל יוקרתי משובח, חלומה של כל אמא.
שלושת המתוקים שלפניכם הגיעו אלי לבושים ומאובזרים בצורה מעוררת השתאות.
הילדה הגדולה פיזרה חיוכים ברוח נדיבה. היא נעמדה בקלילות ובחינניות לצילומים,
ושמחת החיים שלה הדביקה את כולנו.
החתן בן השלוש – עלם חמודות אמיתי… מלא רוך ותום האופיניים כל כך לגיל.
התינוקת הקטנה במלבושיה המהממים, בשמלה אלגנטית או בחצאית תפוחה,
נדמתה לי כבובה חייכנית וכובשת לבבות, הקוראת אלי ממדף הצעצועים.

 

 

כפות רגליים זערוריות- כיצירת מופת אלוקית

האוירה הרגועה  והמיוחדת שהביאה איתה התינוקת הרכה הזו לסטודיו שלי, בלתי ניתנת לתיאור.
ההורים המאושרים והעדינים חגו וכרכרו סביבה בדאגה ובהתפעלות, באהבה ובהתפעמות, כציפורים על גוזלם, וכפרפרים אל האור.
התינוקות הזערוריים האלה, לעולם לא אפסיק להתרגש מהם…!
נקודות החלב הקטנטנות שעל האף, פלומת השיער העדינה שעל הידיים, הריסים העצומות בשלווה…
הביטו  למשל בכפות הרגליים של הקטנטנה הזאת…
השילוב שלהאור החמים הנופל ברוך על האצבעות המושלמות,
הקפלים והקימטוטים שמעל לקרסול, חצאית התול הורדרדה התפוחה והמלטפת מעליהן…
עוד אחת מיני רבות מיצירות המופת האלוקיות,
אותן אני זוכה להנציח ולשמר, כזכרונות יקרים מפז,
מימי הבראשית האלו שחולפים וחומקים ביעף כמעט מבלי שהרגשנו…

שוקו וניל

כבר בשיחה הראשונה שלי עם האמא לתיאום יום צילום עם המשפחה,הבנתי ממנה שמחכה לי חויה צילומית מקסימה.

היא סיפרה לי שהילדים שלה שונים מאד זה מזה. הקטן הוא אדון שוקו, תינוק שזוף עם שיער חום ועיני דבש,
והגדול-בלונדיני וניל, עלם חמודות כחול עינים.
הצילומים היו עונג אמיתי.
הגדול נעמד בפוזות מלאות חן,ואהב כל רגע!
כיאה לג'נטלמן אמיתי,היחס שלו לאחיו היה דואג, חומל ומפנק, והקטן החזיר לו אהבה שבעתיים.
לקראת הסוף נתנו להם להתפנק וללקק גלידה.
היא לא היתה ממש שוקו וניל כמתוכנן, אבל מלאה את תפקידה בנאמנות…
סיימנו עם אמבטיה חמימה, מרגיעה, מלאת קצף וריח של טיפוח ונקיון.
כשעטפנו אותם במגבת, והריסים שלהם נצצו מהמים, ראיתי שגם העינים שלהם נוצצות באושר…
זהו…מה עוד נשאר?
פיג'מה רכה, ספור שלפני השינה, ועוד נשיקה…

נוסעים הביתה מוכנים, לחלומות של מלאכים קטנים.

 

 

חנה וחברותיה בסטודיו

חברות של חנה שלי באו אלינו אחרי הגן לבילוי אחה"צ משותף.
הסתכלתי עליהן מהצד…
הן היו מאושרות כל כך ביחד. לחשו סודות משותפים, ציחקקו בקול פעמונים,התחבקו ושרו.
נטולות כל דאגה,מלאות תמימות וחן ושמחת חיים.
המצלמה ממש קראה לי, וקצות אצבעותי דגדגו;
הרגשתי שאני פשוט חייבת לשמור את הרגע הזה!
הנה לפניכם רגעים פשוטים ויקרים מפז של אחה"צ אחד,
עם חברות אמיתית ונוגעת ללב בממלכת הילדות הקסומה.

אהבה בסטודיו (צילומי סטודיו באזור ירושלים)

פשוט תסתכלו עליהם.

זו הסיבה בגללה נכנסתי לתחום של צילומי ילדים. הצחקוקים. הלחישות. אפשר לחוש בחיים ובאהבה בכל פיקסל.

יש אומרים שיש לי דרך לנצח על הסביבה, לפסוע הצידה ולתת למצלמה לעשות את שלה.

כן, אולי מפני ש… פשוט תסתכלו עליהם!