photosbyriki.com

 

'הסנדלר הולך יחף' אומרת האימרה, יש שיסכימו עימה ויש שלא. אבל לגבי מקצוע כמו צלמת- זה פשוט בלתי אפשרי שצלמת תצלם את עצמה…

אך מה שיפה במקצוע הזה שיש אחוות עמיתים- או יותר נכון- עמיתות, ממש מדהימה. הקשר האישי והמקצועי ביננו, צלמות שמתמקדות באותה נישה, הוא קשר מיוחד, פורה ומפרגן, ולכן כשאחת מאיתנו רוצה להצטלם עם המשפחה היא בוחרת באחת מחברותיה למשימה.

אז זה היה כיף וגם כבוד כשהצלמת המוערכת ג'ודי פישמן מברוקלין בחרה בי לצלם את המשפחה שלה.

הם הגיעו לחגוג בר מצווה בארץ, ואת סט הצילומים עשינו…בדרך לאירוע…

ג'ודי רצתה צילומים באווירה ירושלמית ואני השתדלתי להגשים את המשאלה; הלוקיישן שנבחר היה שכונת ימין משה בירושלים, עם הגדרות והמדרגות, השערים והפינות- וכמובן- אבני המדרכה הירושלמיות החמימות והאותנטיות, והכל יחד ממוסגר בפריחה צבעונית משכרת.

המשפחה התייצבה, כולם מתוקתקים ולבושים בהידור.  מתברר שג'ודי היא לא רק צלמת בעלת שם אלא גם בעלת משפחה פוטוגנית להפליא, מגדול עד קטנות!

שמחתי לצלם אתכם ולהביט לכם קצת ירושלים הביתה שתשאר איתכם לעד בתמונות, גם בברוקלין, מעבר לים.

כצלמת ילדים ומשפחה, הלקוחות הקטנים שלי לא מגיעים לבד. יד ביד עם אבא או אמא אוהבים ולפעמים עם שניהם, הם מופיעים מתרגשים, נכנסים לאווירה ו.. מצטלמים.

אבל לפעמים הם מגיעים דווקא עם הסבתא. וזו חוויה מיוחדת. לי וגם להם.

כזו היא סבתא רחלי- סבתא מדהימה ממש כמו בסיפורים. היא לא רק מביאה אותם לצילומים . היא גם זו שקונה להם את הבגדים והאקססוריז הנדירים והמיוחדים, שעל כל פריט ופריט אפשר לראות את תשומת הלב, המחשבה והאהבה.

לצד האהבה הענקית של סבתא רחלי לנכדותיה המתוקות, יש לה אהבה מיוחדת לצילום, והיא גם מבינה בזה לא מעט, כך שכשיצאנו לצילומי החוץ עם נויה ואופיר הנכדות המתוקות, היא הזכירה לי כמה היא אוהבת תאורה אחורית, ותמונות פנים קרובות. ואני השתדלתי להגשים לה את המשאלה, ולקלוט אל העדשה את הקסם של האור שרק הדגיש את האור המרצד בעינים היפות של הנכדות המקסימות ; אופיר הגדולה, בעיני תכלת ים, וחיוך עדין וממיס. ונויה הקטנה והבובתית, בעיניה היפות עם המבט העמוק.

הגדולה היתה בוגרת ומתחשבת והקטנה זורמת והניצוץ המיוחד לא עזב אותן לאורך כל הסט…

היה לי כיף גדול לצלם ולערוך את התמונות האלו, אבל הכיף הכי גדול היה לקרוא את התגובה המרגשת של רחלי שחיממה לי ממש את הלב:

"לריקי

 

עוד לפני שראיתי את התוצרת המדהימה שיצרת עבור נכדותי האהובות ידעתי שהתמונות תהינה נפלאות! יש בך משהוא שמקרין מקצועיות מושלמת המשרה רגיעה ושלווה! כשראיתי את האלבום התרגשתי מאוד במיוחד כשראיתי שגם לנויה ישנן תמונות מדהימות למרות ששיתוף הפעולה שלה היה לטווח קצר מאוד, בכל זאת הצלחת בזריזות רבה לתפוס אותה בפוזות נהדרות! הצבעים והחדות של התמונות הטבעיות שמשקפות את אישיותן של הילדות, מקסימות ומרגשות ביותר! אני מבינה בצילום זה תחביב חשוב עבורי ורק סיגנון מסויים ומדויק אני אוהבת, ואת בכישרונך הנפלא עשית זאת!

 

תודות רבות מנויה , אופיר,מוריה ,תומר וממני רחלי."

 

אז כאן על במה זו -אני מחזירה לכם- רחלי ההורים והנכדים, תודה והרבה אהבה!

כל שנה (כמעט) הוא מגיע לבקר. בשקט ובאצילות, הוא מופיע בפתח ביתי, ומכין לי תפאורה יפהפייה לצילומים. השלג.

ברגע שהובטח הלבן הלבן הזה, התמלאנו בציפייה ליום רביעי. שירה וחנה ישבו מהבוקר כשאפן מוצמד אל החלון, מחכות לחזות בשמיכה הלבנה המובטחת, מכסה את החצר, אך השלג איכזב, והמעט שירד התמוסס מיד ונעלם… הצטערנו על החוויה הקסומה שהפסדנו, ובעיקר על הצילומים, שכל כך ציפינו להם. אך הנה, ממש לקראת שבת, החלו הפתיתים למלא את האופק, בלי הפסקה ירד לו השלג, ברכות עדינה, מפזר אור סביב, וצובע את הרחוב, החצר, המגלשה ואפילו המכונית בלובן טהור.

רגע לפני שבת, ממש לפני הדלקת נרות, יצאנו ל'סשן' קצרצר של צילומים. הילדים היו מאושרים! בשמחה משוחררת הם קיפצו, השתובבו ונהנו במרחבים הלבנבנים…והמצלמה שבידי תקתקה ללא הרף, אוספת לתוכה את החיוכים, הכרבולים, והנוף המדהים.

בליל שבת, כמה שעות אחר כך, השלג כבר נערם לגובה מרשים, יצאנו לטיול שלג ברחוב העוטה שמלה לבנה של שבת.  המחזה היה עוצר נשימה…על רקע השמיים השחורים בלטו הפתיתים הלבנים, ומבט אחד אל על השאיר אותי מוקסמת. העצים המושלגים נראו ממש כמו עיירה באלפים, בשוויץ….ואני צילמתי את המחזות היפים האלו רק בראשי, תמונות של שבת…

עד לצאת השבת כבר זרחה השמש והעלימה כמעט כל זכר ליופי המופלא הזה. אני שמחה שהצלחתי לנצל את חלון – חלום ההזדמנויות הקצר ובמצלמתי נשארו מוגנות ובטוחות, המזכרות הנפלאות האלו.

מחכים שוב לארח אותך, שלג!

כשחושבים על צילומים בשדה, הראש מיד מצייר  אביב וקיץ. שמש שיוקדת בעוז ובגדים דקיקים.

אבל אני אוהבת לצלם בשדה גם בחורף. התאורה הטבעית היא פשוט חלומית, והצבעים היפהפיים בחוץ יוצרים  תפאורה רכה ורומנטית של גוונים ששמורים רק לחורף. הבגדים הסרוגים והפרוותיים מוסיפים חום לכל סשן, והאור נמצא פה בשעה ממש מוקדמת כך שהילדים לא עייפים.

אורי הגיע לצילומים כאלו בגיל שנתיים וחצי. סט שלם שהוקדש רק בשבילו. מצאנו יום נעים (ויש הרבה ימים כאלה) ויצאנו אל הטבע.

אורי החמוד, בשלל הבגדים היפהפהיים, השתלב עם הגוונים, עם האווירה המתחלפת, ועם פינות החמד שהטבע מציע. בפעם אחת הוא בנו האמיץ של קאובוי, רגע אחר כך ילד טבע משוחרר עם בלונים צבעוניים, וגם נסיך אנגלי מוקפד.

רגע לפני שהוא נפרד מהשער היפה שלו, הוא הגיע לצילומי 'חלאקה' בסטודיו, והפעם יחד עם אחיו המדהימים.

שלושה גברים קטנים בתלבושות מהממות, שמילאו בחן את הרקע הלבן ואפילו לסטודיו הביאו דרישת שלום מהטבע, הפעם מן הים. אוויר פתוח. גוונים של חול ומים. גלים של אהבה.

כל משפחה שמגיעה לצילומים היא עולם ומלואו.

כיף לראות את הדינמיקה והמשפחתיות המיוחדת לכל משפחה במהלך הסשן. אני תמיד מתרגשת לגלות את הטאץ' האישי של המשפחה מולי ומיד מתחברת ..

כשהגיעה משפחת בקר- משפחה שאני מכירה היטב, זו היתה חוויה כפולה. ככה זה כשמחוברים, מכירים ומעריכים.

משפחת בקר, חמושה באנרגיות מטורפות, הופיעה בימין משה מלאת שמחה, וחיוכים שמתפרצים, הם זרמו בטבעיות ובקלילות, ולי לא נותר אלא ללחוץ על הכפתור שוב ושוב…

בכל פעם שכיוונתי את הזום על ילד אחר, היתה לי הפתעה מחודשת, כי לכל ילד , מגדול ועד קטן היופי המיוחד שלו…כל אחד ואחד במשפחה המקסימה הזו זכה למראה שונה, ומיוחד;

שלושת הבנים ,חתיכים ומתוקים, לאחד חיוך קונדסי ומבט שובב, לשני עינים מהפנטות, והקטנצ'יק שמנמן ויפה תואר, שפשוט מתחשק לאכול…

ארבעת הבנות הגדולות, מלאכיות בשמלות רומנטיות ורכות, יפהפיות כל אחת בדרכה… הראשונה מביטה למצלמה בעיני אזמרגד מדהימות, ממוסגרות בעיגול מושלם, ולידה אחותה, ביופי חינני, המיתמר מעל אורך מרשים, למתבגרת הקטנה מתיקות מלאת טוהר ותום, והקטנה, בלי שום כתר, היא פשוט נסיכה מדהימה…

ויחד, עם ההורים שמנצחים על הכל ומשלימים את התמונה,  הם יוצרים פאזל יפהפה של משפחה מחוברת ומיוחדת!

משפחת ריינר נחתה בארץ, מביאה איתה ניחוח רענן ומלא חיים מארץ רחוקה.

הטיול שלהם תוכנן זמן רב מראש ואף אחד לא דמיין שבדיוק  אז תתחולל בארץ מלחמה, חיינו אז בצל האזעקות, והתלבטנו אם לבטל את הצילומים. כשהגענו להחלטה לצאת לצילומי חוץ למרות הכל, הצטיידנו בספר תהלים וברוך ה' כל הסשן עבר חלק.

ברגע שנפתחו המזוודות והבנות המתוקות הולבשו בבגדים השתנתה האווירה לגמרי ולא חשנו במלחמה.
גב' ריינר עצמה תפרה את רוב הבגדים המיוחדים והיפהפיים, שלא מוצאים בשום מקום… ובסטייל מסוגנן דאגה לכל הפרטים הקטנים ולנעליים המיוחדות.

המשפחה המדהימה נעמדה להצטלם עם המון חיוכים משוחררים, כל אחד ואחת שונה ומיוחד, ולכל אחד היופי המיוחד שלו. ובאווירה משפחתית של ביחד הם יוצרים הרמוניה  מושלמת.

ושוב זה מגיע- הפרפרים בבטן, החיוך המאושר, ההתרגשות.
חנה שלי עולה לכתה א'.
לא. זה לא חולף גם כשזו כבר הילדה השנייה, ואני מתרגשת איתה מחדש כשהיא עושה את הצעד הגדול שלה לבגרות, לעצמאות, ללמידה.
החיוך הנלהב על השפתיים, והברק בעיניים, משקפים רצון מלא תום ללמוד, לדעת, להבין את העולם.
והידים הקטנות שעוד רגע אוחזות בעפרון ומשרטטות אותיות, משולבות בציפיה והרבה שאיפות.
אני מאחלת לך חנה שתהני בבית הספר, תגדלי ותלמדי.
ותמיד יישאר בך הניצוץ המאושר של ההתחלה , הצמאון לדעת, ולהיות גדולה. והשהות בבית הספר תמיד יהיה לך חוויה!