הכירו את משפחת פינקלשטיין. אבא ואמא ישראלים המתגוררים בניו-יורק עם 3 ילדיהם – 2 בנות צעירות ותינוק קטן וחמוד. הם הגיעו לחופשה בחנוכה בכדי לבקר את הסבא והסבתא. בעקבות המלצה של חברה שלהם, לקוחה שלי, הם התקשרו אלי עוד מניו-יורק וקבעו להיפגש לחוויית צילומים משפחתית בביקור הקרוב שלהם בישראל. יום לפני מועד הצילומים, מזג האוויר...
את הצילומים של דניאל המתוק, שהגיע לצילומים ממש שנייה לפני גיל 3, ערכנו באווירה כפרית שסיפקה לנו אין סוף נופים ורקעים עם הרבה הרבה ירוק; שביל עפר ציורי שממוסגר בשיחים בלתי נגמרים, מגרש משחקים צבעוני ונוסטלגי. צמיגים הממתינים למיחזור, ואפילו קיר בלוקים שהיווה קונטרס מחמיא לילד החינני… בכלל… דניאל היה כל כך חברותי וכובש....
כשבנה המתוק של שבי התקרב לגיל 3 היא כבר ידעה בדיוק איך היא רוצה שייראו הצילומים. אבל אם כבר חלאקה וצילומים, זו היתה הזדמנות לצלם את כל הילדים בפורמט מלא. גם תמונות חוץ וגם תמונות פנים… הפקה של יום שלם ממש! הם הגיעו מנתניה חמושים בצבעים היפים של החורף: בורדו, אפור, כחול, כתום וחרדל, בגוונים...
מילה שמעבירה אנרגיות של רעננות והתחדשות. מציתה בדמיון חופים זהובים ומים כחולים או דווקא ערי בירה צפופות ורועשות… כל אחד והחופשה שלו. אבל יש חופשה שהיא הרבה יותר מהכל. חופשה בארץ ישראל. האווירה הרוחנית והקדושה אופפים את החופשה בהילה מיוחדת, ומטעינים את המצבורים לא פחות מהמזוודות. בשנים האחרונות אני גאה להיות חלק מטרנד מיוחד שמוסיף...
מה הקשר בין פרדס לימונים ושדה נוריות, חוץ מהפריחה הנהדרת? התשובה היא: נויה ואופיר, הנכדות המדהימות של סבתא רחלי, שזו הפעם השנייה שהן מגיעות לצילומים. שתי ילדות יפהפיות. שני לוקיישנים מדהימים, ואלבום אחד מרהיב. התחלנו עם שדה הלימונים, והגענו בדיוק בזמן; לימונים צהובים גדולים ועסיסיים קידמו את פנינו בפריחה יפהפייה עם שורות מושלמות של עצים...
מאז ומתמיד אני אוהבת בעלי חיים. כצלמת, הסטודיו שלי אירח לא פעם חיות מחמד מתוקות; ‘סנואו’ החתול הלבן והפוטוגני, שפנפנים עדינים, דגי זהב, ואפילו כלבלבים משפחתיים שהישירו מבט תם למצלמה. אבל על צילומים בגן חיות מעולם לא חשבתי…זה היה רעיון של הלקוחה, שבכלל בחרה את המקום בגלל הפארק הירוק, המרחבים, האגם הרגוע והפריחה. ארבעת הבנות...
כשאצל כולם בא האביב מבשר את נקיונות הפסח ואולי את עקיצות היתושים… אצלי מופיע מיד זכרון מתוק של שדה הנוריות. זה כבר הפך אצלנו למסורת אביבית בלתי נשכחת. והפעם זו היתה השנה החמישית ברציפות שאני יוצאת עם ילדי לקטיף פרחים וצילומים. ההכנות מתחילות אצלי בראש עם הסנונית הראשונה של עונת הפריחה. אני מתכננת את הסט...
כצלמת ילדים ומשפחה, הלקוחות הקטנים שלי לא מגיעים לבד. יד ביד עם אבא או אמא אוהבים ולפעמים עם שניהם, הם מופיעים מתרגשים, נכנסים לאווירה ו.. מצטלמים. אבל לפעמים הם מגיעים דווקא עם הסבתא. וזו חוויה מיוחדת. לי וגם להם. כזו היא סבתא רחלי- סבתא מדהימה ממש כמו בסיפורים. היא לא רק מביאה אותם לצילומים ....
כל שנה (כמעט) הוא מגיע לבקר. בשקט ובאצילות, הוא מופיע בפתח ביתי, ומכין לי תפאורה יפהפייה לצילומים. השלג. ברגע שהובטח הלבן הלבן הזה, התמלאנו בציפייה ליום רביעי. שירה וחנה ישבו מהבוקר כשאפן מוצמד אל החלון, מחכות לחזות בשמיכה הלבנה המובטחת, מכסה את החצר, אך השלג איכזב, והמעט שירד התמוסס מיד ונעלם… הצטערנו על החוויה הקסומה...
כשחושבים על צילומים בשדה, הראש מיד מצייר אביב וקיץ. שמש שיוקדת בעוז ובגדים דקיקים. אבל אני אוהבת לצלם בשדה גם בחורף. התאורה הטבעית היא פשוט חלומית, והצבעים היפהפיים בחוץ יוצרים תפאורה רכה ורומנטית של גוונים ששמורים רק לחורף. הבגדים הסרוגים והפרוותיים מוסיפים חום לכל סשן, והאור נמצא פה בשעה ממש מוקדמת כך שהילדים לא עייפים....
