Category Archives: בטבע

Sweet Spring

את רוזה פגשתי בכנס של נשות עסקים ומיד היה לנו קליק.

קליק שהוביל לקשר מקסים ולא נשאר שם. היום רוזה היא רואת החשבון המצוינת שלי, אבל מעל הכל חברה טובה ואהובה.

הסשן הזה נולד לכבוד החאלקה של הקטן. צילומי אביב משפחתיים בטבע, (את התמונות עם האבא השארנו לבקשתם לאלבום הפרטי ולא העלתי לכאן) וכמו הכל אצל רוזה, היה עדין, מוקפד, ומלא חיים, עם כל מה שעושה מתוק ואביבי בעין ובלב:

פירות עסיסיים מרהיבים,

פריחה משכרת,

זר בלונים שהיתמר אל על,

וכמובן ירוק למלוא האופק.

מה צריך יותר מזה?

שני ילדים מתוקים ששיתפו פעולה מדהים, מול המצלמה, ביניהם, ובקשר המיוחד עם האמא שניכר בכל תמונה
וכמובן ביגוד ואקססוריז שתאמו בשלמות עד לטאץ' האחרון

כך כל היופי של הטבע, האבזור והילדים, התנקזו יחד כמו בפסיפס לתוך התמונות שבהן לנצח יפרח האביב ותשאר המתיקות.

 

כשרונות צעירים

כמה כיף לחגוג כל יום עם הכשרונות התחביבים והאהבות, להתמיד בחוגים ובאימונים עם תוצאות מדהימות.

ובכלל, להיות משפחה שנושמת מוזיקה ואומנות, כשצלילי היום יום פורטים על כלי מיתר עדינים ומלווים בצעדי ריקוד מדויקים…

אבל כיף עוד יותר להנציח את כל זה בסט צילומים שכולו חגיגת תחביבים וכשרונות…

את המשפחה המתוקה הזו צילמתי לפני 6 שנים בחלאק'ה הקודם, כששילה היה בן 3 וגפן בת כמה שבועות. הפעם הם הגיעו לשתי סשנים נפרדים לכבוד שני אירועים שונים: חלא'קה לדובי ובת המצווה לרעיה.

ארבעה ילדים מתוקים ומוכשרים בסטודיו ובטבע.  

בסטודיו התמקדנו בדובי שחוגג 3, ואת צילומי הילדים האחרים ערכנו בסימן התחביבים האהובים.
הרגשתי לרגע כמו ב'גוט טאלנט' אצלי בסטודיו: רעיה מנגנת בצ'לו. שילה וגפן בכינור, ואין ספק שדובי כשרק קצת יגדל ינגן על כלי נוסף.

ובנוסף, רעיה רוקדת בלט כבר כמה שנים, לאחרונה אחותה גפן הצטרפה אליה ויחד הן דואט נפלא של משפחה, אהבה, חברות ואומנות.

ולמרות שהילדים כמעט כל יום בקונסרבטוריון ובחוגים (בקושי הצלחנו למצוא מועד לצילומים…) לכל אחד יש גם את המשחקים האהובים עליו וגם אותם הוספנו לסט הצילומים, כל אחד זכה למזכרת מחיי היום יום של ילדות קסומה עם חברי פרווה רכים, חדי קרן, אבירים, ובובת תלתלים זהובים ואיך לא… בנים על גלגלים.

 

הסשן השני היה לכבוד הבת מצווה של רעיה, הפעם בטבע ירוק בשכונה שבה הם גרים.

דובי בא בתספורת החדשה, אבל כאן צילמנו רק מעט תמונות משפחתיות והתמקדנו בכלת בת המצווה רעיה.
כמובן שגם כאן היא רקדה, צעדה , בחיוכים וגם ברצינות אצילית היה מקסים לתת רק לבת המצוות תשומת לב אישית והיא נהנתה מכל רגע.

סיימנו עם שני אלבומים עמוסים וכל כך מגוונים, והכי התרגשתי לקבל את ההודעה הזאת מרעיה המתוקה אחרי שקיבלה את האלבומים פלוס אלבום מיני שהקדשתי לה כמתנה:

״ריקי יקרה, רציתי לומר לך תודה על הכול; על היחס שלך אלי, על המחמאות והאהבה. על הכול. במיוחד על האלבום הקטן וההקדשה שחיממה לי את הלב. התרגשתי לקבל אותו. תודה על המאמץ שלך לצלם אותי במקומות קסומים. מעריכה אותך מאוד. ושתמשיכי להצליח. ד"ש לבנות שלך. שבת שלום. ❣❣❣״

כשלוקיישן פוגש לוקיישן

כשביום קריר של חורף כמו היום אני פותחת את המחשב ומדפדפת בין תמונות שצילמתי באביב, האוויר והאווירה ממש חודרים אלי פנימה. הרוח שבחלון מפנה את מקומה לשמש החמימה שמחייכת מתוך הצילומים הפורחים, ואני מבינה יותר מתמיד את הכח שיש לתמונות; להנציח זכרונות ולשמר אותם כך כאילו עצרנו את הזמן…

את המשפחה הזו צילמנו לרגל החלאקה של הבן, באביב כשהכל היה ירוק ופורח.

כמובן שגם בצילום חלאקה או בר/ת מצווה, חשוב לי לצלם את הילדים האחרים ואת המשפחה, עם פוקוס מיוחד על חתן או כלת השמחה (תמונות ההורים כאן לא הורשו לפרסום)

ומסע הצילומים שהתחיל עם לוקיישן מקסים ויחיד של המושבים בבית שמש הפך בהפתעה להיות מרובה לוקיישנים…

תחילה צילמנו במושב באווירה כפרית קסומה, שהייתה תפאורה מושלמת למלאכיות בלבן ולנסיך עם שפע תלתליו…

ואז המשכנו לעבר שדות החיטה, שהם המשך ישיר לאווירת הכפר. לוקיישן בתוך לוקיישן… וזה היה מושלם.

אבל אז חיכתה לנו הפתעה:

שדה נוריות פורח ויפהפה… כשהבנות בשמלות האדומות נראו ממש כמו פרחי ענק שהותאמו במיוחד.. והחתן- הקטן והמתוק, עם העלים המתנופפים בשובבות על חולצתו הלבנה, דילג בין הפרחים והתמזג בתוכם כמו חלק בלתי נפרד…

בשדות פרחים אני מצלמת שנים ותמיד זו נסיעה של מעל שעה ופרויקט שעומד בפני עצמו. והנה כאן, ממש מתחת לאף, במרחק 20 דקות מהבית וצמוד לסט הצילומים, צמח לנו כזה אתר נוסף ומלא חיים לסשן …

ולקינוח –

גילינו רכב וינטג' מהמם – פריט שתמיד מצטלם נהדר, וכאילו זה לא מספיק מושלם – שלפתי מתיק האקססוריז את האביזר החדש שבדיוק רכשתי והצטיידתי בו.. מכונית מינאטורית אדומה שהייתה העתק מדויק של רכב הוינטג' …

חשתי ביד שמיימית שנשלחה אלינו משמיים לליטוף של אהבה!


התגעגעתי

התגעגעתי…

לבלוג, לסיפורים שמאחורי התמונות. ולתגובות החמות.

והנה אני כאן…

בעולם שבו סטורי הוא כבר לא סיפור ויש גם פייסבוק, אינסטגרם וגם ססטוס בווטסאפ, לפעמים קשה לזכור הכל, אבל עכשיו מגיע תורו של הבלוג אחרי הרבה זמן…

ותודה למצפות שחיכו וביקשו, כי הבלוג הוא אכן מיוחד יותר. כאן אני מרכזת סשן שלם שלא כמו בפלטפורמות האחרות בהן אני מעלה הצצות בלבד…

ואין כמו המשפחה הזו בשביל לחזור לעניינים.

יש להם סטיל ייחודי והרבה קסם אישי הם הגיעו לסט צילומים באווירה ירושלמית סתווית וצבעונית.

שלוש בנות, עם בגדים תואמים אך לכל אחת מתיקות, יופי ואישיות ייחודיים.

כל אחת ממש האירה את התמונות ואפשר לראות כמה היה כיף איתן…

כמו דוגמניות מנוסות הן התייצבו, עשו בדיוק מה שאמרתי להן והוסיפו גם הרבה מעצמן.

כמשפחה מלוכדת…

כשלישיית בנות שובבה…

כשתי אחיות  ברגע אוהב…

וכל אחת בפני עצמה,

בצחוק בחיוך וגם ברצינות מלא תתום…

מהיכן שלא תסתכלו עליהן  הן הצליחו לכבוש את לבי!

וכך הסטורי שלהן הוא אכן סיפור שלם. מארג של רגשות של חוויות ושל קשרים מיוחדים!

 

משהו לקחת הביתה

כמו זוגות צעירים רבים מיהודי חו"ל, גם רינה הגיעה לכמה שנים של חוויה מיוחדת: מגורים בארץ ישראל. התקופה המדהימה נגמרה והגיע הזמן לחזור…

אבל אי אפשר לעזוב מבלי לקחת הביתה לארצות הברית משהו מהמקום שהיה הבית השני שלהם לזמן רב.

אז מזכרות אפשר לקנות, אבל במבחן השנים זה לא תמיד מחזיק מעמד… אבל אלבום תמונות מקצועי שכולל את כל בני המשפחה במקומות האהובים בירושלים, זו בדיוק המזכרת שמקפלת זכרונות והיא אישית ובלתי נשכחת או נשברת…

הילדים המלאכיים שלה צחקו, השתוללו וגם היו רציניים… 

כשהם יהיו גדולים ויספרו בגאווה "פעם גרנו בירושלים" תהיה להם הוכחה יפהפיה ומצולמת שתשמר לעד, בדיוק כמו העיר היפה.

 

מהמדבר במתנה

אנשים חושבים שמדבר זה שממה
חול ושמיים וחול
אבל אני רואה –
גוונים
אבנים
עננים
הולכי דרך שהשאירו סימנים…

הסשן המדברי הזה נולד כשהמשפחה שמצטלמת בקביעות חיפשה משהו שונה ויחד העלנו ופסלנו אפשרויות עד שהאצבע נחה על חוף יפהפה בים המלח עם הרבה דקלים סביב,
אבל לא ידענו עד כמה מורכב מאתגר וכמעט בלתי אפשרי זה יהיה…
הרכבים, עמוסים בגדולים וקטנים ( וגם תאומים שאז רק נבטו בפנים…)
עשו את דרכם אל החוף המובטח… אך הוא פשוט לא היה קיים!!!
התברר ש..החוף בוטל, מסלול הכביש הוחלף… נאלצנו לחפש חוף חלופי… ו הכל במרוץ נגד השעון שלא להפסיד את שעות השקיעה הקסומות…
נסענו כך בכביש מדברי כמעט שמם ללא שום כניסה לים המלח…
אבל אז, החלטתי לעצור. ולהנות ממה שיש; מדבר פרוס למלוא האופק, הרים ברקע, וילדים יפים..מה צריך יותר מזה?
אולי לא צריך.. אבל מצאנו גם גמל תיירותי שהשלים את האווירה
ולסיום, ממש בדקות של השקיעה ירדנו רגלית בדרך לא דרך אל החוף… טיפסנו על גדרות… שקענו בבוץ… והלכנו מרחק של מיטבי לכת…
אבל היה שווה… השמש החלה לפנות את מקומה בהדרגה, צובעת את השמיים בקשת של צבעי פסטל נפלאים. ממש כמו במכחול קסמים וקרניים אחרונות האירו את המים המלוחים והפכו את כל המדבר למלא חיים.

 והשמש המדברית הקופחת פינתה את מקומה, מספר חודשים אחר כך, לחימום נעים של הסטודיו שאירח את שימי וארי התאומים הקטנים.
סשן ניו בורן להשלמת האלבום המשפחתי.
האתגר בצילום תאומים הוא לא כפול אלא פי כמה… אחד התעורר ובמחי ציוץ העיר את אחיו והזיז אותו מהתנוחה המתוקה עליה עמלנו כל כך… ושוב מהתחלה… להרדים, ללטף, לסדר, להתאים, לשנות…
עד שהכל יהיה מושלם ומוכן לקליק של המצלמה…
מסע אחד במדבר. מסע שני בסטודיו. שניהם הסתיימו ברגעים מדהימים שנשארו חקוקים בצבע לעד!

אחד ועוד חמש

כל נער בן 13 הוא נסיך אמיתי. גאווה להוריו.

אבל הפעם מדובר על נסיך מיוחד, אח בכור ללא פחות מחמש אחיות מתוקות!

את בר המצווה המיוחדת הם הגיעו לחגוג בארץ, ואת השהות כאן הם ניצלו לצילומי משפחה בניחוח של ארץ ישראל.

שישה ילדים. שישה חיוכים.

כל כך שונים אבל גם כל כך דומים.

הצחוק שמילא את הסט היה טבעי, מתוק ומדבק….

הם השתלבו נפלא ברחוב הירושלמי העתיק – פורח,

קפצו, התרוצצו, וגם נחו לצילומים רגועים יותר….

וכשכפות הרגליים הקטנות נגעו בבריכה הקרירה והפריים התמלא בגווני אקווה ולבן קסומים, הבנתי יותר מתמיד את צמד המילים: מים בששון!