צבעים של משפחה

 

את משפחת בקר אני מכירה לא מהיום… כבר פעם רביעית שהם מגיעים לצילומים, ואיזה כיף זה לגלות שהמשפחה גדלה בעוד פרצוף שמח ומתוק.

הם מגיעים לפעמים בהרכב מלא, ולעתים לכבוד אירוע מיוחד לילד אחד: טקס ה'קייק סמאש' של גיל שנה, וצילומי ניו בורן לנסיך הקטן שהופיע אחרי סדרה מדהימה של בנות…

בכלל, כשאני מצלמת אותם מקבל המשפט 'ילדים זו ברכה' משמעות מיוחדת. משפחה תוססת ומלאת חיים, שהצבעוניות הפורצת בבגדים המושקעים, ועושה שמח בעיניים, משקפת אורח חיים משפחתי ועליז, כמו שמוצאים רק בבית מלא בנות מתוקות, עם נסיך אחד מלכותי.

הם כובשים את הסטודיו שלי, או ממלאים את הטבע בצילומי החוץ, בכתמי צבע פורחים, ואני נהנית לגלות את הילדות שגדלו, ולתעד משפחה בצמיחה;

את השינים החלביות שהתחלפו,

משקפיים שנוספו,

חיוך שנשאר מקסים כמו תמיד אך התבגר,

תינוקת שלמדה ללכת,

וילדונת שהפכה לנערה צעירה.

בסדרה מתמשכת שמלווה אותם לאורך השנים ותשאר לנצח מזכרת מתוקה וצבעונית מרגעים ונקודות ציון שלא יישכחו!

והתמונות מהשנים הקודמות:

ה"בייבי" שלי

אני מדפדפת אחור בלוח השנה. עוד דף ועוד אחד…

הפעם האחרונה שהעליתי פוסט היתה לפני חצי שנה! הרבה זמן לכל הדעות. אבל בשבילי, כשאני מביטה לאחור אני חשה שחלפו יובלות; בפעם הקודמת עדיין ציפיתי ללידת בני, והיום נתנאל המתוק, אח לשירה וחנה, חבוק בזרועותנו, כבר בן שלושה חדשים. (ועדיין אני לא שבעה מלהביט בפניו הטהורות יום וליל…)

 

תשעה חדשים לא קלים ציפיתי לצילומים של הבייבי שלי.

דמיינתי את ידיו הקטנות והעגולות נשקפות בעין המצלמה, את קפלי העור הרך…

צילומים של תנוקות הם ה'בייבי' שלי. הקטנטנים הרכים האלו ממיסים אותי בכל פעם מחדש: השפתיים הורדרדות, הרוגע של שנתם, הטוהר שקשה להביע במילים אך מונצח היטב בעדשה.

וכשזהו הבייבי שלי בסטודיו, אין יותר מדהים ומרגש מזה.

 

מביטה בו מניח ראשו על זרועותיו השמנמנות, עוצם עיניים בחלום שמימי או מבליע רפלקס של חיוך מאושר.

ואל הרגע המופלא הזה נכנסות אחיותיו הגדולות, שכל כך חיכו, קיוו והתפללו לאח קטן.

במיומנות אמהית טבעית שאף אחד לא לימד אותן מעולם, הן מניחות יד אוהבת ומלטפת, מערסלות אותו ברוך, ומביטות בו באהבה אין סופית.

רגעים של אהבה טהורה.

 

והיום, כשנתנאל מאיר לי כל בוקר את היום בחיוך טהור וממלא, אני ברוך ה' יכולה לחזור לעבודה מלאה.

בעזרת ה' אט אט אשתף בעוד חוויות וצילומים מהחצי שנה האחרונה.

 

התחלה חדשה

גיל בת מצווה הוא גיל ייחודי, רציני ומשמעותי. הילדה הקטנה הופכת כמעט בן יום לנערה והשינוי מרגש ומורגש מאד.
אכן, לזמן יש תפקיד והוא עושה אותו בנאמנות ובחריצות ואינו פוסח על אף אחד, גם לא על ילדות…
את ניצן המקסימה, למשל, פגשתי לפני שנה בצילומים, והנה נפגשנו שוב לצילומי בת מצווה.
מדהים כמה שהיא גדלה ואישיותה בגרה במשך שנה אחת.
ניצן היא מסוג הבנות שפשוט כיף לצלם. חייכנית ונעימה, נינוחה וסבלנית… זוכרת שהיופי נמצא בפרטים הקטנים ומוכנה עם מערכת בגדים מותאמת ומאורגנת. מה אפשר עוד לבקש?
זאת לא היתה עוד "שעת צילום", אלא חוויה מעל ומעבר…
רגע לפני שנפתחת בחייך דלת חדשה. היה לי העונג להכיר אותך, ניצן.
שכל ההתחלות שלך יהיו יהיו שמחות ושתהיי תמיד המאושרת בבנות!

יום נישואין שמח!

בתור מתנה ליום הנישואים ה25 בקש הזוג הנחמד הזה יום צילומים.
אני בדרך כלל מצלמת יותר משפחות צעירות עם ילדים ופחות משפחות "בוגרות" כמו  המשפחה הזאת,
ובכ"ז הרבה זמן לא יצא לי לצלם משפחה כה צעירה ברוחה, ספונטנית ומלוכדת.
היה כיף לראות את השיתוף והקשר שבין האחים, רגעי האושר והצחוק, ההומור הפנימי והאהבה, ולתעד רגעים יקרים של אחוה משפחתית אמיתית.
אלו הצדדים המרתקים והמשמחים ביותר של עבודתי.
ולהורים היקרים:
הלוואי  שעד מאה ועשרים ילוו אתכם הרגעים היפים הללו, שתנצרו בלבכם שמחות קטנות ופשוטות,
 ותמשיכו לרוות נחת מהממלכה היפה שלכם!

תפילה בשדה

כל שנה מחדש באביב עם היציאה לצילום בשדות, אני מאושרת לגלות את נס החיים:
הילדים שגדלים כל כך מהר וממלאים את ימינו ביופי אמיתי אינסופי.
מתבוננת בשדה הנוריות הצבעוני והפורח וחושבת לעצמי:
איך נרקם השטיח המופלא הזה?
שמש מלטפת, רוח מרחפת, מים לרוויה, חם ואהבה.
אלוקי, ברך בכל אלה את ילדינו ושלח מלאכיך ללחוש להם: גדל!

לבחור בטוב

יום אחד אני בוחר
לשחק בארגז החול
ולצבוע ציור
חזק עם מכחול
יום אחר אני בוחר
לקפץ לשלולית מים
ולהירטב היטב
עד המכנסיים
יש יום בו אני מחליט
לטפס על עץ
גבוה עד צמרת
ולשמור על עצמי
 מהרוח הסוערת
אבל מול  המצלמה והאור
אני כבר לא יכול לבחור…
 כי כשאימא כל דקה
מדביקה לי נשיקה
אני יודע  שהכי מיוחד…
זה להיות מלך  ליום אחד!

פיות

כמו פיות נדיבות ואבק כוכבים.
מלאו את הלב באור, בצחוק מדבק, באהבה,
באגדות ילדות שסופן תמיד טוב.
וחיו באושר עד עולם!

פורים שמח!