חנה עולה לכתה א'

ושוב זה מגיע- הפרפרים בבטן, החיוך המאושר, ההתרגשות.
חנה שלי עולה לכתה א'.
לא. זה לא חולף גם כשזו כבר הילדה השנייה, ואני מתרגשת איתה מחדש כשהיא עושה את הצעד הגדול שלה לבגרות, לעצמאות, ללמידה.
החיוך הנלהב על השפתיים, והברק בעיניים, משקפים רצון מלא תום ללמוד, לדעת, להבין את העולם.
והידים הקטנות שעוד רגע אוחזות בעפרון ומשרטטות אותיות, משולבות בציפיה והרבה שאיפות.
אני מאחלת לך חנה שתהני בבית הספר, תגדלי ותלמדי.
ותמיד יישאר בך הניצוץ המאושר של ההתחלה , הצמאון לדעת, ולהיות גדולה. והשהות בבית הספר תמיד יהיה לך חוויה!

 

גדלים ופורחים

בפעם האחרונה שפגשתי את משפחת יפרח, אוראל היה בן חמישה ימים. זערורי, מלאכי, מתרפק על השמיכה הרכה ומדגמן בעינים עצומות.

והנה היום הוא בן 3. צועד על 2 רגליו, נכנס לסטודיו בחיוך גדול וכל מה שנשאר מהתינוק הקטן זו המתיקות, שגדלה יחד איתו.

מיכאל, שאז היה הוא חתן ה'חלאקה', עכשיו כבר בן שש, חתיך ואלגנטי, מילא את תפקיד האח הגדול והמבין, והשתלב בסט בצורה מושלמת.

זו היתה חוויה מיוחדת:

טליה, אחותו בת ה9 שיתפה פעולה באופן יוצא דופן, ובכל פוזה נכנסה מיד לעניינים, עשתה בדיוק מה שאמרו לה, ואפילו המציאה לעצמה עוד כמה תנוחות מהממות…

יחד תיזזנו בין כחול לבן של ספינה, צבעוניות מתוקה של פופקורן וסוכריה, חגיגיות מרשימה, וגם קז'ואל מוקפד אך משוחרר.

לא פלא שהתוצאה פשוט מקסימה!

הפרחים שלי

פרחים למלוא האופק, בצבעים מדהימים, ששום צייר בן אנוש לא יוכל ליצור.

כל שנה אני כאן בשדה, ולפעמים אפילו כמה פעמים, בצילומי טבע פורחים. ועדיין, כל שנה וכל פעם, אני נפעמת ומתרגשת מחדש. וגם הלב מתמלא בתחושה של פריחה וצמיחה.

זו כבר מסורת אצלנו במשפחה . מדי שנה אני מגיעה לשדה עם ילדות הפרחים שלי שירה וחנה, ומתעדת את הצמיחה שלהן על רקע הצמיחה סביב.

אבל השנה התרגשתי במיוחד כי הפעם הגענו עם תוספת מתוקה , נתנאל, האח החדש, שזו לו פעם ראשונה להצטלם בשדה, ובעזרת ה' ממש לא האחרונה…

שירה וחנה, כבר מנוסות בשבילים, נשמו את ניחוח השדה ורצו להן בהנאה סביב. נהנו לקטוף, לרוץ, להתקשט בכתרי פרחים ולחלוק את ההנאה המוכרת עם האח האהוב.

נתנאל המתוק אהב את הסיטואציה , פיזר אלינו את חיוכיו המקסימים, והרכות הלבנה שלו בלטה שבעתיים על רקע הצבעוניות המשכרת.

שנה הבאה כשיפרח השדה מחדש, בעזרת ה' נגיע שוב עם הפרחים שלי ונזכר כמה הם צמחו ופרחו משנה שעברה…

נסיכה נולדה

כל תינוקת חדשה היא נסיכה אמיתית.

יש יופי טהור וממיס בחלום הוורוד שמתנקז בתוך גוף קטן ועדין.

וכשההורים המאושרים מפקידים בידי את האוצר המלכותי, אני נהנית להנציח את רגעי הנסיכות, רגעים חמקמקים שנעלמים כל כך מהר.

אבל התינוקת הזו היא נסיכה שאני יודעת שלא תיפרד מהכתר.

עם שלוש אחיות גדולות ומפנקות, שציפו לבואה לא מעט שנים, ומכרכרות סביבה בהתרגשות ואהבה גדולה, היא תשאר 'ליטל פרינסס' גם כשתגדל.

התחלנו את היום בצילומי סולו של פסי הקטנה.

אין כמו לראות את הגוף הוורדרד שוקע בתוך עננה לבנה, על השמיכה הרכה בסטודיו שלי, כשפרח צמרירי גדול מקיף את פני המלאך הקטנות.

וכמו כל נסיכה, היא עצמה עינים ברוגע לשינה מתוקה, ומילאה בחן גם  את כובע הויטנג' הסגלגל, וכל מה שעטפנו אותה בו.

בהמשך, כשכמו רוח סערה שובבה, נכנסו לסטודיו שלושת האחיות, קישטנו אותה במלמלות ובסרט פרח גדול, והגשנו להן אותה לתמונה משותפת.

המריבות החינניות על הזכות להחזיק אותה, והאהבה העצומה שהן הרעיפו עליה בעינים מעריצות רק תרמו לתחושה שכבר היתה ברורה.

נסיכה נולדה. 

תמונה קטנה בערבה

וינטג'.

מילה שכבר בצליל המתנגן שלה מקימה לתחייה את היופי שבעבר.

כמה קסם וטוהר יש בפריטים ובסגנון, מהעידן הלא רחוק, בו הכל היה פשוט יותר, אך עשיר יותר.

לעולם הוינטג' נחשפתי כבר לפני שנים, כשנישאתי, ובבית של חמותי ראיתי את הרדיו הגדול הזה, שהיה שייך ל'באבבי' של בעלי.

האמת? בתחילה לא הבנתי מדוע שומרים חפץ ישן ולא שימושי, אך עם הזמן, התחלתי להעריך ולהבין את היופי  הקסום  בפריטים עם הנוסטלגיה החמימה הזו, ובמשך השנים יצא לי לקחת מהם לא מעט פרטי וינטג'; מכונת כתיבה, ספרים ישנים, תקליטים… הכל מצטלם כל כך יפה. ואני רק יכולה להודות להם על ששמרו אותם.

כשהחלטתי לפתוח קורס צילום, ידעתי שאני חייבת תמונה שתתאים לפרסום.

כשאני מתכננת תמונה , זה כמו כל יצירת אומנות; אני בונה אותה בראשי לפרטי פרטים, ולפעמים גם צריכה 'להפוך עולמות' כדי להשיג כל מה שחסר. הפעם הרעיון התחיל ממצלמת וינטג' מקסימה שמשמשת כקישוט בבית של חברה, וידעתי שזו תהיה תמונה שכולה וינטג', מהחפצים, התפאורה ועד הבגדים ואפילו התסרוקות.

הרעיון לתמונה הבודדת הפך די מהר ל'סשן' שלם של הילדים שלי. וכך מצאנו את עצמנו ביום קריר בשדה, האור הטבעי היה נעים ורך, והשלים את התפאורה.

לסיום גם השלמנו בצילומי פנים בסטודיו של חברה שגרה קרוב. שעטף גם הוא את הצילומים שלנו בגעגוע מתוק.

 

תודה לרבקה גינסבורג על התסרוקת המהממת

ביקור מולדת

המצלמה שלי מטיילת איתי לא מעט ברחבי העולם.

היא מלווה אותי בנופש המשפחתי, כשאני מנציחה את המשפחה שלי בנופים אקזוטיים, ומגיעה איתי מעבר לים, כשאני מקבלת הזמנות ממשפחות בחו"ל שרוצות גם הן הזדמנות לצילומים.

אבל יש כאלו שדווקא נוסעים אל המצלמה… ומנצלים ביקור בארץ כדי להצטלם בסטודיו או בחוץ. מובן שזה דורש היערכות והזמנה מראש, כי חלון ההזדמנויות קצר מאד.

כך קרה עם המשפחה המקסימה הזו שהגיעה מאנגליה, והיה רק יום יחיד בו יכלו הצילומים להתקיים. אני כל כך שמחה שהצלחנו לתאם, והסט יצא לפועל, כי פגשתי משפחה מקסימה ופוטוגנית,  חוויה לצלם, ויופי של תוצאות בתמונות…

הבכורה ילדה מתוקה שידעה לייצר 'פוזות' בדיוק כמו שאמרנו לה לעשות. הבן האמצעי פשוט חתיך, והקטן בונבון מתוק וחייכני.

ועל כל היופי הזה מנצחת האמא היפה כל כך, כשהילדים כרוכים אחריה בחיבה.

לסיום הצטרפו גם הסבא והסבתא לחגיגה, ויחד ניבטו למצלמה גילאים שונים, מבחר גווני שיער מדהימים, וכולם מאוחדים בחיוכים מאושרים.

קוראים לזה משפחה.

מוזמנת להגשים חלום

מאז שהתחלתי לצלם קבלתי פניות רבות  בנוגע לנכונותי ללמד צילום, ולצערי נאלצתי תמיד להשיב בשלילה.
הייתי עסוקה מדי בצילומים ובעריכות והרגשתי שזה לא  הוגן ונכון לעשות זאת בלי הכנה מדויקת ותוכנית לימודים ייחודית ומחושבת היטב.
כעת, בזמן חופשת הלידה שלי, ולאחר פניות נוספות, הרגשתי שהגיעה השעה, ובניתי מערך מקצועי מפורט באמצעותו אוכל להעביר את הידע שלי לכל מי שפונה ומתקשרת.
 
בהתרגשות רבה אני שמחה לספר כי בקרוב בעז"ה אפתח שני סוגי קורסים:
 
הראשון לצלמות מתחילות, והשני לצלמות שכבר עוסקות בתחום ורוצות להמריא ולהצליח יותר הן ברמת הצילום והן בצורת ניהול העסק.
בתוכנית: צילומי סטודיו, צילומי חוץ בתנאי תאורה שונים, הערכה וביקורת בונה, עריכת תמונות בפוטושופ, עזרה והכוונה בבניית עסק הצילום כמקצוע.
 
למען האמת זאת התוכנית הפורמלית.
בתוכנית שהלב רוקם , יש הרבה מעבר לזה… קיצורי דרך להצלחה מהנסיון שלי, סודות מקצועיים ובעיקר תמיכה וליווי פרטני ושאיפה בלתי מתפשרת לראות בהצלחת תלמידותי.
זו הזמנה אישית לכל מי שרוצה להגשים חלום ולגעת באור.
להתראות
ריקי קנטרוביץ