יחידה ומיוחדת

להרבה ילדות שאני מכירה יש חלום כמוס בסתר ליבן,  – להיות , ואפילו רק ליום אחד, בת יחידה… להרגיש משהו מיוחד .

לכל הורה כל ילד הוא בן יחיד..אבל רחלי המתוקה, היא בת יחידה באמת להורים מדהימים, והיא אכן משהו מיוחד. יש לה ממש הילה זוהרת סביבה, שליוותה אותה בכל תמונה….

מהרגע שפגשתי אותה, התאהבתי בה מיד.

יפהפיה ועדינה, שעשתה פוזות מקסימות למצלמה, ממש כמו דוגמנית מנוסה…

היה כיף לצלם אותה.. הצלחנו ליצור לה בסט אחד כל כך הרבה סגנונות; גם צילום ילדותי נוטף מתיקות של סוכריה, גם סטייל וינטאג' בניחוח עתיק, גם נסיכה ורדרדה וגם משפחתיות פורחת וצבעונית…

ובכלל, היה נפלא לראות את הקשר המיוחד עם ההורים, ששמור רק לבת יחידה.

שבת לבנה

כל שנה (כמעט) הוא מגיע לבקר. בשקט ובאצילות, הוא מופיע בפתח ביתי, ומכין לי תפאורה יפהפייה לצילומים. השלג.

ברגע שהובטח הלבן הלבן הזה, התמלאנו בציפייה ליום רביעי. שירה וחנה ישבו מהבוקר כשאפן מוצמד אל החלון, מחכות לחזות בשמיכה הלבנה המובטחת, מכסה את החצר, אך השלג איכזב, והמעט שירד התמוסס מיד ונעלם… הצטערנו על החוויה הקסומה שהפסדנו, ובעיקר על הצילומים, שכל כך ציפינו להם. אך הנה, ממש לקראת שבת, החלו הפתיתים למלא את האופק, בלי הפסקה ירד לו השלג, ברכות עדינה, מפזר אור סביב, וצובע את הרחוב, החצר, המגלשה ואפילו המכונית בלובן טהור.

רגע לפני שבת, ממש לפני הדלקת נרות, יצאנו ל'סשן' קצרצר של צילומים. הילדים היו מאושרים! בשמחה משוחררת הם קיפצו, השתובבו ונהנו במרחבים הלבנבנים…והמצלמה שבידי תקתקה ללא הרף, אוספת לתוכה את החיוכים, הכרבולים, והנוף המדהים.

בליל שבת, כמה שעות אחר כך, השלג כבר נערם לגובה מרשים, יצאנו לטיול שלג ברחוב העוטה שמלה לבנה של שבת.  המחזה היה עוצר נשימה…על רקע השמיים השחורים בלטו הפתיתים הלבנים, ומבט אחד אל על השאיר אותי מוקסמת. העצים המושלגים נראו ממש כמו עיירה באלפים, בשוויץ….ואני צילמתי את המחזות היפים האלו רק בראשי, תמונות של שבת…

עד לצאת השבת כבר זרחה השמש והעלימה כמעט כל זכר ליופי המופלא הזה. אני שמחה שהצלחתי לנצל את חלון – חלום ההזדמנויות הקצר ובמצלמתי נשארו מוגנות ובטוחות, המזכרות הנפלאות האלו.

מחכים שוב לארח אותך, שלג!

כשהטבע פוגש חורף

כשחושבים על צילומים בשדה, הראש מיד מצייר  אביב וקיץ. שמש שיוקדת בעוז ובגדים דקיקים.

אבל אני אוהבת לצלם בשדה גם בחורף. התאורה הטבעית היא פשוט חלומית, והצבעים היפהפיים בחוץ יוצרים  תפאורה רכה ורומנטית של גוונים ששמורים רק לחורף. הבגדים הסרוגים והפרוותיים מוסיפים חום לכל סשן, והאור נמצא פה בשעה ממש מוקדמת כך שהילדים לא עייפים.

אורי הגיע לצילומים כאלו בגיל שנתיים וחצי. סט שלם שהוקדש רק בשבילו. מצאנו יום נעים (ויש הרבה ימים כאלה) ויצאנו אל הטבע.

אורי החמוד, בשלל הבגדים היפהפהיים, השתלב עם הגוונים, עם האווירה המתחלפת, ועם פינות החמד שהטבע מציע. בפעם אחת הוא בנו האמיץ של קאובוי, רגע אחר כך ילד טבע משוחרר עם בלונים צבעוניים, וגם נסיך אנגלי מוקפד.

רגע לפני שהוא נפרד מהשער היפה שלו, הוא הגיע לצילומי 'חלאקה' בסטודיו, והפעם יחד עם אחיו המדהימים.

שלושה גברים קטנים בתלבושות מהממות, שמילאו בחן את הרקע הלבן ואפילו לסטודיו הביאו דרישת שלום מהטבע, הפעם מן הים. אוויר פתוח. גוונים של חול ומים. גלים של אהבה.


ביסים קטנים של מתיקות

אני אוהבת לתכנן את התמונות שלי היטב. חלק לא קטן מהתמונה הוא התכנון שלה. בחירת הרקעים, האביזרים, התאורה המדוייקת והנכונה, ואפילו התנוחות.

כשצילמתי את המתוק הזה לצילומי החלא'קה. ילד חמוד ויפהפה, שאני והמצלמה שלי מכירים היטב, אחרי סטים רבים של צילומים https://photosbyriki.com/blog_he/?p=653 הכל היה מתוכנן.. הוא תפקד נפלא, והגיב לכל פוזה פשוט באופן מושלם: כיבד את המעמד בעינים בורקות, ובתמימות של קדושה עם הטלית. חייך בשובבות כשבחרנו בצבעוניות משוחררת של משחקים, וגם ידע לשחק את תפקיד הדוגמן החתיך כשצריך…

אבל דווקא ברגע של ספונטניות, לא מתוכננת בכלל, ולא אופיינית לי, הצלחנו להפיק סדרה מקסימה של תמונות: הילדון היה רעב, ואביו התנדב ללכת לקנות לו פיצה. כשהפיצה הגיעה לסטודיו והוא התחיל לאכול בכזו מתיקות, ובהנאה צרופה. הייתי חייבת להנציח את הרגעים. התוצאה לפניכם!

ביסים קטנים של מתיקות!

הפאזל הכי יפה

כל משפחה שמגיעה לצילומים היא עולם ומלואו.

כיף לראות את הדינמיקה והמשפחתיות המיוחדת לכל משפחה במהלך הסשן. אני תמיד מתרגשת לגלות את הטאץ' האישי של המשפחה מולי ומיד מתחברת ..

כשהגיעה משפחת בקר- משפחה שאני מכירה היטב, זו היתה חוויה כפולה. ככה זה כשמחוברים, מכירים ומעריכים.

משפחת בקר, חמושה באנרגיות מטורפות, הופיעה בימין משה מלאת שמחה, וחיוכים שמתפרצים, הם זרמו בטבעיות ובקלילות, ולי לא נותר אלא ללחוץ על הכפתור שוב ושוב…

בכל פעם שכיוונתי את הזום על ילד אחר, היתה לי הפתעה מחודשת, כי לכל ילד , מגדול ועד קטן היופי המיוחד שלו…כל אחד ואחד במשפחה המקסימה הזו זכה למראה שונה, ומיוחד;

שלושת הבנים ,חתיכים ומתוקים, לאחד חיוך קונדסי ומבט שובב, לשני עינים מהפנטות, והקטנצ'יק שמנמן ויפה תואר, שפשוט מתחשק לאכול…

ארבעת הבנות הגדולות, מלאכיות בשמלות רומנטיות ורכות, יפהפיות כל אחת בדרכה… הראשונה מביטה למצלמה בעיני אזמרגד מדהימות, ממוסגרות בעיגול מושלם, ולידה אחותה, ביופי חינני, המיתמר מעל אורך מרשים, למתבגרת הקטנה מתיקות מלאת טוהר ותום, והקטנה, בלי שום כתר, היא פשוט נסיכה מדהימה…

ויחד, עם ההורים שמנצחים על הכל ומשלימים את התמונה,  הם יוצרים פאזל יפהפה של משפחה מחוברת ומיוחדת!

שנה של מתנה

שנה תמימה חלפה מהרגע המדהים, מלא האושר, בו נתנאל הגיע לעולם.

שנה אחת. מעגל של 365 יום. שנה שלפעמים עוברת על ידנו וחולפת כל כך מהר, עד שקשה להאמין שהיא כבר פרחה לה…

אך השנה הזו, שנת החיים הראשונה שלו היא הרבה יותר מסתם שנה. אוסף ענק של רגעים. כל יום נושא איתו עוד שינוי והתפתחות של הקטנצי'ק. חיוך ראשון. התהפכות. שן. ישיבה. זחילה. גרגורים. אין סוף של צעדים קטנטנים ומתוקים שיוצרים פאזל מרהיב של התקדמות.

והנה רק שנה חלפה, ומהתנוק הרך והפצפון עם העינים העצומות נותר רק היופי הענוג. שום דבר לא נשאר כשהיה… וכשאני מתבוננת בתנוק שלי אני רואה ממש בחור כארז, בעינים שתמיד צוחקות, וחיוך ענק שממלא את כל הלחיים השמנמנות: כשהוא מלקק גלידה בהנאה, משוחרר, מאושר, טבעי. כשהוא פוסע צעדים ראשונים, בתמיכה אוהבת של אחיות גדולות ונפלאות,  ובאמבטיה משותפת עם בן הדוד, כשבועות קצף רכות ועדינות שוטפות את פסי הגלידה ואת יום המשחק הארוך…

הוא מקבל בחיבוק חם את הקצף הריחני, ועכשיו , נקי ורענן, נתנאל מרגיש בנח להשתולל במיטה, וללכת לישון בחיוך.

מחר מחכה עוד יום מאושר….

התמונה הזו תוכננה הרבה לפני שהוא נולד; דמיינתי בראש את שירה וחנה בכותנות לבנות מחזיקות ברכות את הבייבי החדש, וארגנתי הכל מראש כדי שהיא תוכל לצאת לפועל. ואכן ברגע שהמצלמה תקתקה והצלחתי להנציח אותה בדיוק כמו שדמיינתי, התאהבתי וכבר התחלתי לתכנן תמונה של שלושתם בפוזה דומה ,שנה אחרי.

ובדיוק שנה אחרי, התיישבנו לתמונה שמחכה לנו… הפעם נתנאל כבר לא נרדם בדממה בזרועות האחיות האוהבות. הוא כבר גדול, חכם ומבין עניין, ויודע בדיוק מה הוא רוצה. לשבת יפה לתמונה לא נכלל בתכניתיו. ניסינו והתעקשנו. עוד תמונה ועוד הבזק עוד נסיון ועוד צילום, אך לבסוף התייאשתי וחשבתי שחלום התמונה הזו נגוז.
היום, כשעברתי על התמונות, הצלחתי להרכיב משלוש תמונות שונות תמונה אחת טובה.
אני כל כך שמחה שהצלחתי להגשים עוד חלום!!

ביקור שהוא חגיגה

ביקור משפחתי הוא תמיד כיף גדול לילדים. כשבני הדודים נפגשים ומתחילים להשתולל יחד… כשאחותי אליענה  וגיסי יוסי מגיעים לביקור, הילדים שלי קופצים מהתרגשות, אפילו שגילאי הילדים לא חופפים..

אבל הפעם זה היה יותר מסתם ביקור. הם הגיעו להצטלם.

עדינה לילי, בת השלוש וחצי, עם היופי האקזוטי הנדיר (ולא רק בגלל שהיא אחיינית שלי…) הרגישה בנח מול מצלמת הדודה, ושלפה שפע של פוזות מהממות, והכי חשוב – את החיוך המדהים שלה, והכל בתלבושות חתיכיות אחת אחת (וכאן הקרדיט לאחותי…)

דניאל בן השנה וחצי, שיחק את תפקיד הגבר, ופקח את עינים הגדולות והיפות במבט עמוק, תוך שהוא מדגמן את הבגדים המקסימים.

היה יפה לראות את הקשר בין שני הקטנים הללו שמשלב דאגה, אהבה, והכל בחיוך מנצח.

ואין כמו התמונה המושלמת מלאת המשפחתיות של כולם יחד , הכי ורוד שאפשר!

אז כל ביקור משפחתי הוא חגיגה, אבל הפעם נשארה להם גם חגיגה של תמונות.