מחר תעלה ילדתי לכתה א’,
ולבי יעלה על גדותיו.
וימים ראשונים יעלו בי,
יזכירוני מאלף עד תיו.
שלום לצעצועים, לפינת הבובות.
שלום לימים הצוחקים במגלשה.
אני מביטה בה ועיניי רואות
תום ורצינות של התחלה חדשה.
לכל ילדי העם הזה,
הצועדים בהתרגשות את פסיעתם הראשונה.
ועל גבם הכפוף קמעא, נושאים ילקוט הכבד ממידותיהם,
ביראת כבוד, בהיסוס או בבטחה,
רציתי רק לאחל בהצלחה.
ואותך ילדתי, אחבק ואשק,
כדי לחוש איך הלב יהלום .
ואביט אז בכחול עינייך,
לראות כי גדלת.
ואודה למי שהביאך עד הלום.
לתלמידה החדשה שירה קנטרוביץ’,
ולכתה א’-
שלום!
תודות:
לסבתא היקרה שתפרה את התלבושת.
לכל מי שעזר לי באיסוף החפצים שבתמונות.
הצילום הזה היה בהחלט הפקה לא פשוטה.
תודה לילדה המדהימה שלי שעזרה לי להגשים חלום.
