פנים ענוגות של תינוק רך, איזו בריאה חדשה ומופלאה , מעשה בראשית.
לו היה לי הזמן, הייתי יושבת ימים להביט בתווים הענוגים האלה, להתבשם מיופיים,
לראות איך הלחיים תופחות ומתעגלות אט אט,לא לפספס אף דקה מהפלא בהתגלמותו…
המלאך הקטן הזה בן השבועיים, לא עשה לנו עבודה קלה בכלל…
למעלה משש שעות טרחנו וכרכרנו סביבו אני ואמו.
תודה לקל, בסופו של דבר, התוצאה הצדיקה את המאמץ.
כשאני מדפדפת באלבום שלו עכשיו אני חושבת לעצמי:
עוד מעט יגדל הפעוט וייהפך לנער והנער יהיה לאיש,
ובכל עת מצוא, יוכל להביט באלבום הזה ולהתרפק על מזכרת מיוחדת מראשית חייו.
הזמן אינו מחכה לנו, הוא חומק ,מרפרף בין האצבעות…
בואו להנציח את ימי ההתרגשות הראשונית האלה בספר זכרונות קסום,
רגע קטן לפני שהם נעשים תינוקות ממש וכבר לא בני יומם.
