אחרי הפסקה של שנה

וואו.

עברה שנה מאז שהייתי כאן בבלוג.

איזו שנה מאתגרת זאת היתה לכולנו, בכל רחבי העולם.

שנה של קורונה.

אז אמנם הסטודיו לא היה סגור הרמטית.  פה ושם בין הסגרים צילמתי קצת 

אבל הראש היה במקום אחר.

ואין ספק שזאת היתה הפסקה ארוכה מדי בשבילי. המצלמה דגדגה לי בין האצבעות…. דורשת שאשיב אותה לפרונט. לצלם. ליצור. לייצר , והכי חשוב ליהנות מהתוצאות.

ברוך ה' סוף סוף חוזרים לשגרה, ואיזה כיף שזה קורה בעונה הכי יפה בשנה. אביב ופריחה.

אבל הסשן שבחרתי להעלות הפעם הוא דווקא סט הצילומים האחרון שצילמתי ממש לכמה ימים לפני הסגר הראשון.

מי שעוקבת אחרי מספיק זמן מכירה כבר את משפחת רז המהממת. משפחה של בנים הכי חתיכים שיש. הם מגיעים עם הכי שיק וסטייל שיש ומשתפים פעולה בצורה יוצאת דופן.

אפרת, האם המדהימה של החבורה הזו, מאוד רצתה להצטלם בחורבה עתיקה וגם בים.

ברוך ה' מצאנו לוקיישן מושלם ליד אשדוד של חורבה עתיקה אך טובלת בירוק, עם קשתות מרשימות וחלונות שממסגרים את הפריים. וכך יכולנו לצלם בחורבה, ומשם מיד לקפוץ לים.

וכך בנסיעה אחת היו לנו שתי תפאורות שונות כל כך ומיוחדות כל אחת בדרכה שלה.

אבל זה לא הכל…..

יומיים לפני הצילומים האלו, כשכל הפרטים היו כבר מאורגנים ומסוכמים, צילמתי משפחה אחרת בשקדיות, שזו הייתה אופציה שגם עלתה במהלך התכנון, אך כל ה'וורדרדות' הזו היתה נראית לאפרת פחות מתאימה לחבורת בנים…. אבל כשהיא ראתה את התמונה של הלקוחה השנייה ואת התוצאה הלבנה והחגיגית היא הבינה שהבנים שלה יכולים להשתלב באופן מושלם בפריחה היפה הזו, והיא כבר התאכזבה שפספסה את הלוקיישן המיוחד.

מפה לשם… מצאנו את עצמנו שוב נוסעים לצלם את המשפחה היפהפייה בלוקיישן החדש

אך כשהגענו למקום התברר שאיחרנו את חלון ההזדמנויות הקצר של פריחת השקדיות. הפרחים כבר נשרו… והעצים ברובם היו ירוקים. רק כמה ימים קודם הייתי באותו מקום בדיוק והפריחה הייתה במלוא עוזה… ו..פוף…זה נגמר ברגע.

אבל בחרנו להביט למטה. הרצפה היתה עדין מלאה פרחים לבנים כמו שלג.. וצילמנו אותם על המרבד הלבנבן והקסום.

ומה עם העצים הפורחים? שתלתי את העצים מהצילומים של הלקוחה השנייה שצילמנו כמה ימים לפני, וכך הם הרוויחו פעמים! גם רצפה לבנבנה וגם עצים פורחים…

בעצם

הם הרוויחו שלוש פעמים: בחורבה, בים ובפריחת השקדייה.

הכי רחוק מקורונה שאפשר!

דוגמה של תמונה לפני ואחרי עריכה: