יום נאה אחד בשעות אחר הצהריים ירדנו דרומה, מצד מערב השמש התחילה לשקוע לאיטה, יוצרת תאורה מדהימה ומיוחדת מסביב.
מולנו נפרש שדה נוריות מרהיב ביופיו למלוא כל האופק, מזמין להנציח את כל היופי הזה בתמונה שאין ססגונית ממנה.
שירה וחנה השתלבו במהירות בנוף יחד עם חברתן הטובה, ושלושתן דילגו בין שבילי הפרחים, פזרו חיוכים מאושרים לכל עבר, ונהנו מאד ביחד.
עמדתי משתאה ומוקסמת מכל הפלא הצבעוני הזה, שאלוקים ברא בעולמינו להנות בו בני אדם.
ושוב הציפה אותי השמחה על כך שיש ביכולתי לשמור רגעים מלאי הוד והדר, לא רק בלב.
