Category Archives: חלאקה

טבעי שזה מקסים

לפני כל סט צילומים אני עורכת היכרות טלפונית ושומעת מיהם המצולמים, כדי להתכונן ולהתאים את הסט.. ובכל זאת תמיד נחמד להיפגש ולגלות פרצופים מתוקים שאי אפשר להעביר בשיחה…

אבל עוד יותר כיף ומרגש זה להיפגש שוב עם אותם הלקוחות שאני כבר מכירה ולגלות שהרבה השתנה והמתיקות נשארה…

וזה בדיוק מה שהיה עם משפחת רז שאותם אתם כבר מכירים מפוסטים קודמים יחיד וביחד ושהטבע פוגש חורף

משפחת רז היא משפחה של ארבעה בנים מדהימים ואמא שלהם אפרת, שמטפחת ומפנקת, אוהבת להגיע לצילומים לא רק לפני חלאקה אלא גם סתם ככה, בלי סיבה… רק כי מתחשק…

הפעם זה כן היה לכבוד החלאקה של עילאי והיא צירפה לסט גם את אורי.

את כל חבורת החתיכים המהממת היא תצלם בקרוב לכבוד בר המצווה של הגדול, אבל אי אפשר בלי צילומים לפני התספורת, והפעם החלטנו לצאת אל הטבע מכל הכיוונים שאפשר.

התחלנו במשתלה, שמשלבת ירוק עם צבע, ונותנת עוד מימד של צמיחה לתיעוד רגע הגדילה של עילאי. ובדיוק מחוץ למשתלה שכב לו בול עץ ענקי שממש הזמין את הילדים לשבת להירגע וזו היתה התאמה מושלמת לצילומים עם האזניות.

משם המשכנו למים לצילומי דיג והשטת סירות נייר, והגשמנו לה חלום של תמונות שראתה בצילומי החלאקה של נועם. הילדים נראו ממש כמו דייגים מקצועיים קטנים.

לקראת סיום המשכנו גם לשדה תירס, הצמיחה הגבוהה של שיחי התירס המבשילים וקצת יבשים היתה קצת מאיימת בעיני החמודים, אז לא צילמנו אותם ממש בפנים… אבל תמונה אחת למזכרת הצליחה להנציח את הצהוב הנהדר הזה…

ולקינוח, לפני השקיעה כשהטבע כולו טובל בצבעים נהדרים תפסתי אותם רוקדים בשדה ריק.

לא היה שם כלום, לא עציצי משתלה, ולא שיחי תירס….

אבל היתה שם שמש זוהרת בצבעי שקיעה וצחוק אמיתי של ילדים…

טבעי שזה מקסים!!!

סיבה למסיבה

טוב שיש סיבה למסיבה…

אבל הפעם הסיבה החשובה- החלאק'ה של אחיין שלי ישראל, הגיעה בזמן כל כך עמוס של מעבר דירה, והחלפת עבודה. וכבר חשבתי בצער שלא אצליח לצלם את האחיין המתוק לפני שיזכה לתספורת…

אבל ממש בדקה ה99, במוצאי שבת ערב החלאקה הם הצליחו לפנות זמן ולבא לחגוג במסיבת צילומים שמחה וכיפית.

ישראל, חתן החלאקה המתוק, הוא ילד חכם ודברן, וכשהמשפטים המקסימים שלו מתגלגלים מהפה הקטן, אני מתבוננת בחיוך, בפרצוף העגלגל, ובלחיים עם הנמשים הכי מתוקים בעולם, ואוספת כל נמש אל העדשה…

אחיו הבכור, נחמן ידידה, קיבל אותם חופניים של מתיקות, בצבעים אחרים לגמרי, ויחד הם יוצרים הרמוניה נהדרת…

אשירה התינוקת הבובתית, עם עיני התכלת הגדולות, נרדמה ממש בתחילת הסשן, אבל ברוך ה' הצלחתי לתפוס אותה בכמה תמונות מיד בהתחלה… והתמונה המשפחתית הצליחה לכולול את כל בני המשפחה.

כמה טוב שיש סיבות באמצע מירוץ החיים חיים לעצור, להנות, ולהנציח… כי יש רגעים שלעולם לא ישובו, אבל יכולים להישאר חיים לתמיד בתמונות!

ליטוף של חורף ורגעי קיץ

זכיתי.

אחותי רחל רינה גרה ממש כמה בניינים לידי. כך שאנחנו גם אחיות, גם שכנות, גם חברות ממש טובות, וגם אמהות לילדים בגיל זהה.

אני מודה לה', ושמחה שיש לי 1,000 סיבות להיפגש וליהנות איתה.

ואיזה כיף שגם בתוך המקצוע שלי יש מקום מיוחד לה ולמתוקים שלה.

החלאקה של נועם היה ממש בסוף הקיץ, אבל רחל רינה חלמה על סט צילומים דווקא חורפי… אז התחלנו את הסט הראשון של הצילומים כבר בסוף החורף.

את החורף הבאתי עד אליה, ולא סתם… אלא ממש עד הבית; מאחורי הבית שלי יש שטח ריק ומוזנח, שמשמש בעיקר למדורות ל"ג בעומר, אבל בערב בשעה הנכונה עם העדשה הנכונה והשמש המושלמת, המקום לובש צורה חדשה והופך לפינה של קסם. ובמיוחד עם משפחה מדהימה שכזו.

ידענו שהסט הזה הוא רק ההתחלה… אבל לפני שצילמנו את הסט הקיצי היתה לנו סיבה נפלאה לצילומים עם הולדת מיה היפהפיה… העובדה שהיא נולדה בארצות הברית והיתה כבר בת 5 שבועות כשהגיעו לא הצליחה לגרום לנו לוותר על צילומי הניובורן. כיוונו לשעה בה היא בדרך כלל ישנה וב"ה הצלחנו לתפוס כמה תמונה מלאכיות וקסומות של הגיל המתוק שנעלם כל כך מהר…

ובבוא הקיץ, מיה כבר גדלה והגיע הזמן להמשיך את צילומי החלאקה. יצאנו, חמושים בסטים שונים של בגדים והמון מרץ ומצב רוח.

נועם שהוא ילד מתוק ושובב מאין כמוהו, זכה לא סתם במשפחה לכינוי 'טרזן', ובתיאום מושלם, כשנכנסו לחורשה, חיכה לנו שם אוהל אינדיאני מענפי עצים, כאילו בנו את זה רק בשבילו.

נועם ואחיו אלמו התחברו לטבע בטבעיות.. ומשם כשהמשכנו לכרם ענבים ליד בית שמש, הטבע שוב פרץ במלוא עוזו, בדיוק בעונת הבשלות כשהכל סביב ירוק ועסיסי.

התחנה הבאה היתה נהר מים. המתוקים השיטו סירות נייר שאמא שלהם הכינה במיוחד לצילומים, ניסו לדוג דגים, ונהנו מכל רגע.

ולקינוח, מצאנו משטח בטון ריק באמצע בניה שדרך העדשה עם התאורה נתן תחושה ונראה ממש כמו חול בחוף הים….

סיימנו את הסטים של הצילומים שהיו כל כך גדושים, בהרגשה מהממת, כי ידעתי בלי שום ספק שהתמונות תמצאנה מקום של כבוד על קירות הבית, כל סשן, כל פוזה, ייראו יום יום, רעננים, צבעוניים ומרגשים.

כשצלמת וגרפיקאית נפגשות

כל לקוחה שלי היא סיפור מרתק… ולפעמים – גם איך נפגשנו – זה סיפור מרתק לא פחות.
את רחלי ברנשטיין, גרפיקאית מוכשרת, הכרתי דרך קבוצת נשות עסקים של ביתר, ונהניתי כל פעם מחדש לראות את העבודות היפות שלה.
בשיחה פרטית התברר שגם היא נהנתה להביט בתמונות שאני צילמתי… וה'קליק' נוצר מיד.
ומאז הכל היסטוריה… כשגם היא עיצבה לי בכשרון כמה דברים, וגם לי יצא לצלם את שני המתוקים שלה: אברימי הגדול עם החיוך ההורס, ופיני זהוב השיער, עם המבט המלאכי.
הם הגיעו לצילומים משפחתיים לרגל החלאקה, ושני הבנים המדהימים זרמו בנינוחות ובכיף עם כל העמדה..
התנדנדו, התהפכנו, רקדנו, ליקקנו, אכלנו , האזינו לצלילים, התחבקנו, וגם בשקט ובכבוד התעטפנו לרגעים של קדושה….
אמא רחלי, שמגיעה מעולם הצבעים, החליפה להם בגדים בכל הצבעים: ורוד, כחול, צהוב, מנטה, ג'ינס… זו היתה פשוט חגיגה לעיניים…
כיף לי להגיש אלבום ילדות צבעוני ושמח כזה ללקוחה שהיא גם חברה!

כשהצלמת והאמא הן אחת

כצלמת ילדים, ליוויתי לא מעט בני שלוש חמודים בצילומי חלאקה
אבל הפעם הכל התעצם כפליים… כשהגיעה העת לצילומי החלאקה של נתנאל ובכלל לכל המאורע המרגש;
הפרידה מהתלתלים והמעבר החד מזאטוט פעוט לילד עטור פאות, עם כיפה וציצית.
התהליך הוא לא רק חיצוני וזה מדהים לחוש גם בשינוי הפנימי…
אחד מציוני הדרך שמרגש לעבור איתו יחד, וללכוד רסיסי התרגשות ורגעים מיוחדים בעדשה
כמובן שכבר ניצלנו לצלם את כל הילדים, והקדשנו לא פעם אחת ולא לוקיישן אחד…
אבל גולת הכותרת היו צילומי החוץ
יצאנו לדרך כשבאמתחתנו התלבושות שנבחרו בקפידה, הבגדים המושלמים מקידי שיק הנעליים המיוחדות מצעדים פלוס והאקססוריז המטריפים כמו תמיד מNANA H.
התלבושת היתה מתוכננת במדוייק וידעתי איך בדיוק אני רוצה שהכל ישתלב אבל את הרקע בצילומי החוץ אף פעם אי אפשר לדעת ולתכנן במדוייק…
והפעם חיכו לנו כמה הפתעות…
בצד הדרך עבר לו בנחת עדר כבשים, מתמזג עם הרקע בגוונים חמימים, רכים ונעימים.
וההפתעה השנייה חיכתה לנו מרחוק, עם גווני השמיים המתחלפים לאור יפהפה של לפני שקיעה בצבץ ממרחק שדה דלעת, וככל שהתקרבתי הבנתי כמה הוא מתאים באופן מושלם, וכשהילדים נעמדו לתמונות התאורה הטבעית צבעה והאירה את הכל באור הכי יפה ומיוחד שיש.
קרני האור נחו על התלתלים בזוהר ארגמני וכאילו לחשו: שלום לכם…
ולהתראות בתמונות שאף פעם לא נגמרות…